מושג
שלישיוּת
מושג שהציגה ג'סיקה בנג'מין ב-2004 לעמדה או לפונקציה ששני אנשים חולקים, המאפשרת לכל אחד מהם להחזיק בבת אחת בנקודת המבט שלו ובזו של האחר, מעבר ל'או-או' של הקומפלמנטריות. אין זה דבר או אדם שלישי אלא עיקרון ששני השותפים מתמסרים לו יחד. היא מבחינה בין שתי צורות: שלישי מוקדם, ריתמי, 'האחד בתוך השלישי', הנבנה בחילופים המותאמים בין התינוק למי שמטפל בו ובהמשך במקצבים המשותפים של הפגישה הטיפולית; ושלישי מאוחר ומבדל, 'השלישי בתוך האחד', ובכללו השלישי המוסרי של ערכים משותפים ושל הכרה בפגיעה, המפנה מקום לשוני בתוך האחדות. היא הבחינה את השלישיוּת שלה מן השלישי האנליטי של תומאס אוגדן, ובמיוחד מן השלישי המשעבד שלו, ותיארה אותה כעמדה הנשמרת בהחזקת המתח בין דמיון לשוני.
התפתחות
2004
הוצג בידי ג'סיקה בנג'מין
בנג'מין הציגה את תאוריית השלישיוּת שלה במאמר מ-2004, והבחינה בין 'האחד בתוך השלישי' המוקדם לבין 'השלישי בתוך האחד' המאוחר. הספר מ-2017 מפתח את השלישי הריתמי ואת השלישי המוסרי.
מתוך מעבר לעושה ולזה שנעשה לו: מבט אינטרסובייקטיבי על שלישיוּת (2004);מעבר לעושה ולזה שעושים לו: תיאוריית ההכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי (2017)
קשרים
- 2004 הוצג בידי ג'סיקה בנג'מין
בנג'מין הציגה את תאוריית השלישיוּת שלה במאמר מ-2004, והבחינה בין 'האחד בתוך השלישי' המוקדם לבין 'השלישי בתוך האחד' המאוחר. הספר מ-2017 מפתח את השלישי הריתמי ואת השלישי המוסרי.
- 2004 התפצל מתוך השלישי האנליטי
השלישיוּת של בנג'מין נשענת על השלישי האנליטי של אוגדן אך נבדלת ממנו. היא אינה רואה בשלישי ישות שנוצרת במשותף בין המטפל למטופל, ובוודאי לא שלישי משעבד, אלא עיקרון או פונקציה של התמסרות למציאות משותפת ששניהם יכולים להכיר בה.
- 2004 כנגדו ניצב העושה וזה שנעשה לו
בתיאורה של בנג'מין, השניות הקומפלמנטרית של העושה וזה שנעשה לו היא מה שהשלישיוּת קורסת אליו: כשהשלישי המשותף מתמוטט כל צד חווה את עצמו כמי שנעשה לו על ידי האחר, וההתמסרות לשלישי היא שמשיבה את ההכרה.
- נגזר מתוך הכרה הדדית
השלישיוּת של בנג'מין צמחה מתוך תאוריית ההכרה ההדדית המוקדמת שלה: השלישי הוא המרחב או העיקרון המשותף שמאפשר הכרה בין שני סובייקטים, כפי שמשקפת כותרת המשנה של ספרה מ-2017 על תאוריית ההכרה והשלישי.
חיבורים
- 2004
מעבר לעושה ולזה שנעשה לו: מבט אינטרסובייקטיבי על שלישיוּת
במאמר זה, שראה אור ב-The Psychoanalytic Quarterly ב-2004, טוענת ג'סיקה בנג'מין שעבודה אנליטית הרואה בשני המשתתפים, האנליטיקאי והמטופל, סובייקטים, זקוקה למשמעת הנטועה בתנאים המבניים של השלישיוּת. היא מבחינה בין שתי צורות של השלישי. צורה מוקדמת נשענת על חוויות של אחדות ושל התאמה הדדית, והיא מכנה אותה "האחד בתוך השלישי". צורות מוסריות וסימבוליות מאוחרות יותר מכניסות שונות, והיא מכנה אותן "השלישי בתוך האחד". בעבודה הקלינית היא מסבירה באמצעות רעיון השלישי שנוצר במשותף בידי האנליטיקאי והמטופל שני דברים. מבויים סתומים והפעלות (אנאקטמנטים) מקריסים את הקשר אל השניוּת של המשלימוּת, יחס של עושה ושל מי שנעשה לו. ההכרה משתקמת אז באמצעות התמסרות.
- 2017
מעבר לעושה ולזה שעושים לו: תיאוריית ההכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי
״מעבר לעושה ולזה שעושים לו״ הוא הספר שבו מנסחת ג׳סיקה בנג׳מין במלואה את תיאוריית ההכרה ההדדית, שאותה הציגה לראשונה ב״כבלי האהבה״. הוא מקבץ ומעבד מאמרים שנכתבו אחרי מאמרה מ־2004 הנושא את אותו שם, הפותח את הספר. טיעונו המרכזי הוא שההכרה בין שני סובייקטים נוטה לקרוס אל יחס משלים של ״העושה וזה שעושים לו״, ושהשלישיות (thirdness) היא שמשיבה אותה על כנה. בנג׳מין מתארת כיצד מתפתח השלישי בראשית החיים, כשהחוויה נעה בין הכרה לבין קריסתה: תחילה שלישי ריתמי של כוונון הדדי בין התינוק למטפל, ואחר כך שלישי מוסרי של ערכים משותפים ושל הודאה (acknowledgment). היא מראה את אותה תנועה בתוך הקשר הפסיכואנליטי, שם היא מופיעה כמבוי סתום וכאנאקטמנט. הספר מדגיש את כוחה של ההודאה, ובכלל זה הודאת האנליטיקאי בטעותו, לתקן את הקשר ולרפא טראומה אישית וחברתית כאחד. הוא מוליך את התיאוריה מחדר הטיפול אל הקונפליקט החברתי ואל העדות על טראומה קולקטיבית. אחרי מבוא על הכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי, עוסקים הפרקים בהודאה, בעד שכשל ובפחד מפני גרימת נזק; בהכרה הדדית, פגיעות ואי־סימטריה; בעודף, באפקט ובמשלימות מגדרית במיניות; בשימושים של האנאקטמנט ושל המשחק; בשלילה ובעולם הנשמע לחוק; ובשלישי המוסרי, עם עדות החורגת מן ההיגיון של ״רק אחד יכול לחיות״. המוציא מייעד את הספר למטפלים פסיכואנליטיים ולתיאורטיקנים במדעי הרוח והחברה.