מושג
העושה וזה שנעשה לו
שמה שנתנה ג'סיקה בנג'מין ליחס הקומפלמנטרי שאליו נקלעים שני סובייקטים כאשר ההכרה ההדדית קורסת. כל אחד חווה את האחר כפועל עליו, ונדמה שרק נקודת מבט אחת יכולה לשרוד, כך שאחד הוא העושה והאחר זה שנעשה לו, והתפקידים יכולים להתחלף. באנליזה היא מזהה אותו בשניות של מבוי סתום ושל אנאקטמנט, שבהם המטפל והמטופל חשים כפויים זה על ידי זה וכל אחד מגן על המציאות שלו. היציאה ממנו אינה בניצחון של צד אחד אלא בהגעה של שניהם לעמדה שלישית, שלעתים קרובות מתחילה כאשר המטפל מכיר בחלקו שלו במבוי הסתום.
התפתחות
2004
הוצג בידי ג'סיקה בנג'מין
בנג'מין נתנה את השם ליחס הקומפלמנטרי של העושה וזה שנעשה לו במאמרה על שלישיוּת מ-2004, שם הוא מתאר את השניות של המבוי הסתום והאנאקטמנט באנליזה. בספרה מ-2017 הרחיבה אותו גם לקונפליקט חברתי.
מתוך מעבר לעושה ולזה שנעשה לו: מבט אינטרסובייקטיבי על שלישיוּת (2004);מעבר לעושה ולזה שעושים לו: תיאוריית ההכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי (2017)
קשרים
- 2004 הוצג בידי ג'סיקה בנג'מין
בנג'מין נתנה את השם ליחס הקומפלמנטרי של העושה וזה שנעשה לו במאמרה על שלישיוּת מ-2004, שם הוא מתאר את השניות של המבוי הסתום והאנאקטמנט באנליזה. בספרה מ-2017 הרחיבה אותו גם לקונפליקט חברתי.
- 2004 ניצב כנגד שלישיוּת
בתיאורה של בנג'מין, השניות הקומפלמנטרית של העושה וזה שנעשה לו היא מה שהשלישיוּת קורסת אליו: כשהשלישי המשותף מתמוטט כל צד חווה את עצמו כמי שנעשה לו על ידי האחר, וההתמסרות לשלישי היא שמשיבה את ההכרה.
חיבורים
- 2004
מעבר לעושה ולזה שנעשה לו: מבט אינטרסובייקטיבי על שלישיוּת
במאמר זה, שראה אור ב-The Psychoanalytic Quarterly ב-2004, טוענת ג'סיקה בנג'מין שעבודה אנליטית הרואה בשני המשתתפים, האנליטיקאי והמטופל, סובייקטים, זקוקה למשמעת הנטועה בתנאים המבניים של השלישיוּת. היא מבחינה בין שתי צורות של השלישי. צורה מוקדמת נשענת על חוויות של אחדות ושל התאמה הדדית, והיא מכנה אותה "האחד בתוך השלישי". צורות מוסריות וסימבוליות מאוחרות יותר מכניסות שונות, והיא מכנה אותן "השלישי בתוך האחד". בעבודה הקלינית היא מסבירה באמצעות רעיון השלישי שנוצר במשותף בידי האנליטיקאי והמטופל שני דברים. מבויים סתומים והפעלות (אנאקטמנטים) מקריסים את הקשר אל השניוּת של המשלימוּת, יחס של עושה ושל מי שנעשה לו. ההכרה משתקמת אז באמצעות התמסרות.
- 2017
מעבר לעושה ולזה שעושים לו: תיאוריית ההכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי
״מעבר לעושה ולזה שעושים לו״ הוא הספר שבו מנסחת ג׳סיקה בנג׳מין במלואה את תיאוריית ההכרה ההדדית, שאותה הציגה לראשונה ב״כבלי האהבה״. הוא מקבץ ומעבד מאמרים שנכתבו אחרי מאמרה מ־2004 הנושא את אותו שם, הפותח את הספר. טיעונו המרכזי הוא שההכרה בין שני סובייקטים נוטה לקרוס אל יחס משלים של ״העושה וזה שעושים לו״, ושהשלישיות (thirdness) היא שמשיבה אותה על כנה. בנג׳מין מתארת כיצד מתפתח השלישי בראשית החיים, כשהחוויה נעה בין הכרה לבין קריסתה: תחילה שלישי ריתמי של כוונון הדדי בין התינוק למטפל, ואחר כך שלישי מוסרי של ערכים משותפים ושל הודאה (acknowledgment). היא מראה את אותה תנועה בתוך הקשר הפסיכואנליטי, שם היא מופיעה כמבוי סתום וכאנאקטמנט. הספר מדגיש את כוחה של ההודאה, ובכלל זה הודאת האנליטיקאי בטעותו, לתקן את הקשר ולרפא טראומה אישית וחברתית כאחד. הוא מוליך את התיאוריה מחדר הטיפול אל הקונפליקט החברתי ואל העדות על טראומה קולקטיבית. אחרי מבוא על הכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי, עוסקים הפרקים בהודאה, בעד שכשל ובפחד מפני גרימת נזק; בהכרה הדדית, פגיעות ואי־סימטריה; בעודף, באפקט ובמשלימות מגדרית במיניות; בשימושים של האנאקטמנט ושל המשחק; בשלילה ובעולם הנשמע לחוק; ובשלישי המוסרי, עם עדות החורגת מן ההיגיון של ״רק אחד יכול לחיות״. המוציא מייעד את הספר למטפלים פסיכואנליטיים ולתיאורטיקנים במדעי הרוח והחברה.