מושג
השלישי האנליטי
המונח שטבע תומאס אוגדן ב-1994 לסובייקטיביות שלישית שהמטפל והמטופל יוצרים יחד במצב האנליטי. היא לא מודעת, נוצרת במשותף, וכל אחד מן המשתתפים חווה אותה באופן שונה. לדעת אוגדן, המטפל מגיע אליה בעיקר דרך הרוורי: מחשבות, רגשות ותחושות גופניות שנדמים בטלים ועולים בו במהלך הפגישה, ואותם ראה כעובדות קליניות על היחסים האנליטיים ולא כהסחת דעת פרטית. את צורתה בהזדהות השלכתית כינה השלישי המשעבד, שבו שני המשתתפים נבלעים בו בחלקם, ואם האנליזה מצליחה, חוזרים אל הסובייקטיביות הנפרדת שלהם בצורה שהשתנתה.
התפתחות
1994
הוצג בידי תומאס ה. אוגדן
אוגדן הציג את המושג במאמרו מ-1994 ובספרו 'סובייקטים של אנליזה' מאותה שנה, שבו פרק נוסף מתאר את השלישי המשעבד של ההזדהות ההשלכתית.
מתוך סובייקטים של אנליזה (1994);השלישי האנליטי: עבודה עם עובדות קליניות אינטרסובייקטיביות (1994)
קשרים
- 1994 הוצג בידי תומאס ה. אוגדן
אוגדן הציג את המושג במאמרו מ-1994 ובספרו 'סובייקטים של אנליזה' מאותה שנה, שבו פרק נוסף מתאר את השלישי המשעבד של ההזדהות ההשלכתית.
- 1994 נגזר מתוך מרחב פוטנציאלי
אוגדן עיצב את השלישי האנליטי על פי רעיונו של ויניקוט שאין תינוק מחוץ ליחידת אם-תינוק, ועל פי תחום הביניים שיחידה זו יוצרת.
- 1994 נגזר מתוך הזדהות השלכתית
אוגדן ניסח מחדש את ההזדהות ההשלכתית כצורה של השלישי האנליטי, השלישי המשעבד, שבו הסובייקטיביות הנפרדות של המטפל והמטופל נבלעות בחלקן ואז מושבות.
- 2004 התפצל אל שלישיוּת
השלישיוּת של בנג'מין נשענת על השלישי האנליטי של אוגדן אך נבדלת ממנו. היא אינה רואה בשלישי ישות שנוצרת במשותף בין המטפל למטופל, ובוודאי לא שלישי משעבד, אלא עיקרון או פונקציה של התמסרות למציאות משותפת ששניהם יכולים להכיר בה.
חיבורים
- 1994
- 1994
השלישי האנליטי: עבודה עם עובדות קליניות אינטרסובייקטיביות
באמצעות שני רצפים קליניים ממחיש אוגדן את מאמצו של האנליטיקאי לזהות, להבין ולנסח במילים, לעצמו ולמטופל, את יחסי הגומלין המשתנים מרגע לרגע בין שלוש סובייקטיביות: זו של האנליטיקאי, זו של המטופל, והחוויה ששניהם יוצרים יחד, שאותה הוא מכנה השלישי האנליטי. ברצף הראשון האנליטיקאי מגיע אל החוויה המשותפת הזאת בין השאר דרך מה שנראה כרוורי פרטי שלו עצמו, מצבים שעשויים להיראות כהתכנסות נרקיסיסטית בעצמי, כפיזור קשב, כהרהור כפייתי או כחלימה בהקיץ. ברצף השני, מחשבת שווא סומטית של האנליטיקאי, יחד עם החוויות החושיות והפנטזיות הגופניות של המטופל, היא הדרך העיקרית שבה הוא מגיע להבנת החרדות המובילות הנוצרות בין האנליטיקאי למטופל.
- 2004
מעבר לעושה ולזה שנעשה לו: מבט אינטרסובייקטיבי על שלישיוּת
במאמר זה, שראה אור ב-The Psychoanalytic Quarterly ב-2004, טוענת ג'סיקה בנג'מין שעבודה אנליטית הרואה בשני המשתתפים, האנליטיקאי והמטופל, סובייקטים, זקוקה למשמעת הנטועה בתנאים המבניים של השלישיוּת. היא מבחינה בין שתי צורות של השלישי. צורה מוקדמת נשענת על חוויות של אחדות ושל התאמה הדדית, והיא מכנה אותה "האחד בתוך השלישי". צורות מוסריות וסימבוליות מאוחרות יותר מכניסות שונות, והיא מכנה אותן "השלישי בתוך האחד". בעבודה הקלינית היא מסבירה באמצעות רעיון השלישי שנוצר במשותף בידי האנליטיקאי והמטופל שני דברים. מבויים סתומים והפעלות (אנאקטמנטים) מקריסים את הקשר אל השניוּת של המשלימוּת, יחס של עושה ושל מי שנעשה לו. ההכרה משתקמת אז באמצעות התמסרות.
- 2017
מעבר לעושה ולזה שעושים לו: תיאוריית ההכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי
״מעבר לעושה ולזה שעושים לו״ הוא הספר שבו מנסחת ג׳סיקה בנג׳מין במלואה את תיאוריית ההכרה ההדדית, שאותה הציגה לראשונה ב״כבלי האהבה״. הוא מקבץ ומעבד מאמרים שנכתבו אחרי מאמרה מ־2004 הנושא את אותו שם, הפותח את הספר. טיעונו המרכזי הוא שההכרה בין שני סובייקטים נוטה לקרוס אל יחס משלים של ״העושה וזה שעושים לו״, ושהשלישיות (thirdness) היא שמשיבה אותה על כנה. בנג׳מין מתארת כיצד מתפתח השלישי בראשית החיים, כשהחוויה נעה בין הכרה לבין קריסתה: תחילה שלישי ריתמי של כוונון הדדי בין התינוק למטפל, ואחר כך שלישי מוסרי של ערכים משותפים ושל הודאה (acknowledgment). היא מראה את אותה תנועה בתוך הקשר הפסיכואנליטי, שם היא מופיעה כמבוי סתום וכאנאקטמנט. הספר מדגיש את כוחה של ההודאה, ובכלל זה הודאת האנליטיקאי בטעותו, לתקן את הקשר ולרפא טראומה אישית וחברתית כאחד. הוא מוליך את התיאוריה מחדר הטיפול אל הקונפליקט החברתי ואל העדות על טראומה קולקטיבית. אחרי מבוא על הכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי, עוסקים הפרקים בהודאה, בעד שכשל ובפחד מפני גרימת נזק; בהכרה הדדית, פגיעות ואי־סימטריה; בעודף, באפקט ובמשלימות מגדרית במיניות; בשימושים של האנאקטמנט ושל המשחק; בשלילה ובעולם הנשמע לחוק; ובשלישי המוסרי, עם עדות החורגת מן ההיגיון של ״רק אחד יכול לחיות״. המוציא מייעד את הספר למטפלים פסיכואנליטיים ולתיאורטיקנים במדעי הרוח והחברה.
ראו גם
מקושר מתוך
אישים
הערות שוליים
- סובייקטים של אנליזה1994מקור לקשר
- השלישי האנליטי: עבודה עם עובדות קליניות אינטרסובייקטיביות1994מקור לקשר
- מעבר לעושה ולזה שנעשה לו: מבט אינטרסובייקטיבי על שלישיוּת2004מקור לקשר
- מעבר לעושה ולזה שעושים לו: תיאוריית ההכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי2017מקור לקשר