מושג
הכרה הדדית
מונח שאימצה ג'סיקה בנג'מין מן הגל, ליחס שבו כל אחד משני סובייקטים זוכה לאישור מן האחר ובה בעת מכיר באחר כסובייקט נפרד בעל תודעה משלו. לדבריה הצורך בהכרה טומן בחובו פרדוקס: אנו תלויים בזולת כדי שיאשר את עצמאותנו, ולכן עלינו לשאת את העובדה שהוא מחוץ לשליטתנו. ההתפתחות, בתיאורה, עוברת דרך קריסה ותיקון חוזרים של מתח זה, כמו כאשר הזולת שורד את ההרסנות של הילד. כאשר המתח קורס, צד אחד תופס את מקום הסובייקט והאחר את מקום האובייקט, ובכך היא מוצאת את שורשם של יחסי שליטה וכניעה, הארוטיים והחברתיים.
התפתחות
1988
ג'סיקה בנג'מין הוצג בידי
בנג'מין לקחה את רעיון ההכרה מתיאור האדון והעבד של הגל והפכה אותו למושג פסיכואנליטי בספר כבלי האהבה (1988), שבו קריסתו מסבירה את השליטה. במתווה האינטרסובייקטיביות שפרסמה ב-1990 הציגה אותו כקו התפתחות.
קשרים
- 1988 הוצג בידי ג'סיקה בנג'מין
בנג'מין לקחה את רעיון ההכרה מתיאור האדון והעבד של הגל והפכה אותו למושג פסיכואנליטי בספר כבלי האהבה (1988), שבו קריסתו מסבירה את השליטה. במתווה האינטרסובייקטיביות שפרסמה ב-1990 הציגה אותו כקו התפתחות.
- הוליד את שלישיוּת
השלישיוּת של בנג'מין צמחה מתוך תאוריית ההכרה ההדדית המוקדמת שלה: השלישי הוא המרחב או העיקרון המשותף שמאפשר הכרה בין שני סובייקטים, כפי שמשקפת כותרת המשנה של ספרה מ-2017 על תאוריית ההכרה והשלישי.
חיבורים
- 1990
מתווה של אינטרסובייקטיביות: התפתחות ההכרה
במאמרה משנת 1990 בכתב העת Psychoanalytic Psychology טוענת ג'סיקה בנג'מין שהתאוריה הפסיכואנליטית של העצמי זקוקה לממד אינטרסובייקטיבי לצד הממד התוך-נפשי. לפי תפיסתה ההתפתחות מתקדמת בשני קווים משלימים: הפנמתם של יחסי האובייקט, ומסלול נפרד שבו הילד רוכש בהדרגה את היכולת להכיר באדם האחר כסובייקט בזכות עצמו, יכולת הכרוכה בכוונון ובסובלנות לשוני. בבחינת תהליך ההתמיינות בשנתיים הראשונות לחיים היא קוראת מחדש את תת-שלב ההתקרבות מחדש של מאהלר כמאבק על הכרה, שתוצאתו אינה רק קביעות האובייקט אלא ראשיתה של היכולת להכיר בסובייקטיביות של אחר, ונשענת על תיאורו של ויניקוט את השימוש באובייקט: הישרדותו של האחר את ההרס היא שמאפשרת למצוא אותו כממשי וכחיצוני. ההכרה היא אפוא מתח בין הצבת העצמי לבין ההכרה באחר, מתח שעלול לקרוס לכדי שליטה; וההתמיינות אינה היפרדות גרידא אלא שבר ותיקון מתמשכים של ההדדיות, תפיסה המותירה מקום לפנטזיה ולתוקפנות בתאוריה התייחסותית של העצמי. המאמר נדפס שוב בשם "Recognition and Destruction: An Outline of Intersubjectivity".
- 2004
מעבר לעושה ולזה שנעשה לו: מבט אינטרסובייקטיבי על שלישיוּת
במאמר זה, שראה אור ב-The Psychoanalytic Quarterly ב-2004, טוענת ג'סיקה בנג'מין שעבודה אנליטית הרואה בשני המשתתפים, האנליטיקאי והמטופל, סובייקטים, זקוקה למשמעת הנטועה בתנאים המבניים של השלישיוּת. היא מבחינה בין שתי צורות של השלישי. צורה מוקדמת נשענת על חוויות של אחדות ושל התאמה הדדית, והיא מכנה אותה "האחד בתוך השלישי". צורות מוסריות וסימבוליות מאוחרות יותר מכניסות שונות, והיא מכנה אותן "השלישי בתוך האחד". בעבודה הקלינית היא מסבירה באמצעות רעיון השלישי שנוצר במשותף בידי האנליטיקאי והמטופל שני דברים. מבויים סתומים והפעלות (אנאקטמנטים) מקריסים את הקשר אל השניוּת של המשלימוּת, יחס של עושה ושל מי שנעשה לו. ההכרה משתקמת אז באמצעות התמסרות.
- 2017
מעבר לעושה ולזה שעושים לו: תיאוריית ההכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי
״מעבר לעושה ולזה שעושים לו״ הוא הספר שבו מנסחת ג׳סיקה בנג׳מין במלואה את תיאוריית ההכרה ההדדית, שאותה הציגה לראשונה ב״כבלי האהבה״. הוא מקבץ ומעבד מאמרים שנכתבו אחרי מאמרה מ־2004 הנושא את אותו שם, הפותח את הספר. טיעונו המרכזי הוא שההכרה בין שני סובייקטים נוטה לקרוס אל יחס משלים של ״העושה וזה שעושים לו״, ושהשלישיות (thirdness) היא שמשיבה אותה על כנה. בנג׳מין מתארת כיצד מתפתח השלישי בראשית החיים, כשהחוויה נעה בין הכרה לבין קריסתה: תחילה שלישי ריתמי של כוונון הדדי בין התינוק למטפל, ואחר כך שלישי מוסרי של ערכים משותפים ושל הודאה (acknowledgment). היא מראה את אותה תנועה בתוך הקשר הפסיכואנליטי, שם היא מופיעה כמבוי סתום וכאנאקטמנט. הספר מדגיש את כוחה של ההודאה, ובכלל זה הודאת האנליטיקאי בטעותו, לתקן את הקשר ולרפא טראומה אישית וחברתית כאחד. הוא מוליך את התיאוריה מחדר הטיפול אל הקונפליקט החברתי ואל העדות על טראומה קולקטיבית. אחרי מבוא על הכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי, עוסקים הפרקים בהודאה, בעד שכשל ובפחד מפני גרימת נזק; בהכרה הדדית, פגיעות ואי־סימטריה; בעודף, באפקט ובמשלימות מגדרית במיניות; בשימושים של האנאקטמנט ושל המשחק; בשלילה ובעולם הנשמע לחוק; ובשלישי המוסרי, עם עדות החורגת מן ההיגיון של ״רק אחד יכול לחיות״. המוציא מייעד את הספר למטפלים פסיכואנליטיים ולתיאורטיקנים במדעי הרוח והחברה.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- מתווה של אינטרסובייקטיביות: התפתחות ההכרה1990 מקור לקשר
- כבלי האהבה: פסיכואנליזה, פמיניזם ובעיית השליטה1988 מקור לקשר
- מעבר לעושה ולזה שנעשה לו: מבט אינטרסובייקטיבי על שלישיוּת2004 מקור לקשר
- מעבר לעושה ולזה שעושים לו: תיאוריית ההכרה, אינטרסובייקטיביות והשלישי2017 מקור לקשר