אישיות
אוטו קרנברג
פסיכואנליטיקאי אמריקאי יליד אוסטריה. בעבודתו על ארגון אישיות גבולי ועל נרקיסיזם פתולוגי שילב את פסיכולוגיית האגו עם תורת יחסי האובייקט, והוא פיתח את הפסיכותרפיה ממוקדת ההעברה.
- לידה
- 1928
- ידוע בזכות
בהשפעת
- איגנסיו מטה בלנקו 1954 קרנברג הוכשר מ-1954 באגודה הפסיכואנליטית הצ'יליאנית שייסד מטה בלנקו, שפתיחותו לאסכולות שונות העניקה לו בסיס הן בפסיכולוגיית האגו והן בתאוריה הקלייניאנית, שני הזרמים שעבודתו שלו חיברה מאוחר יותר.
- היינץ הרטמן 1976 ספרו של קרנברג "Object Relations Theory and Clinical Psychoanalysis" (1976) מחבר את תאוריית יחסי האובייקט לפסיכולוגיית האגו, ומשתמש בייצוגי העצמי והאובייקט שמקורם בהבחנה של הרטמן מ-1950 ובפיתוחה בידי אדית ג'ייקובסון.
- מרגרט מאהלר בקרן מנינגר בנה קרנברג על תיאור הנפרדות-האינדיבידואציה של מאהלר, והשתמש בשלביו כדי למקם במודל ההתפתחותי שלו את נקודות הקיבעון של הפתולוגיה הגבולית והנרקיסיסטית.
פיתוח
- העברה נגדית 1965 קרנברג צידד בתפיסה רחבה, "טוטליסטית", של ההעברה הנגדית כתגובה הרגשית הכוללת של האנליטיקאי למטופל, ולא רק כקונפליקטים הלא-פתורים של האנליטיקאי עצמו, וראה בה מקור מידע חשוב במיוחד בטיפול במטופלים גבוליים ובמטופלים אחרים הסובלים מהפרעות קשות.
- פיצול 1967 קרנברג הציב את הפיצול, ההפרדה הפעילה בין דימויים טובים לחלוטין ורעים לחלוטין של העצמי ושל האחרים, כהגנה המרכזית של הארגון הגבולי, וקשר אותו לכישלון בשילוב יחסי האובייקט המוקדמים.
- הזדהות השלכתית 1975 קרנברג מנה את ההזדהות ההשלכתית בין ההגנות הפרימיטיביות של מטופלים גבוליים, המשליכים אל האחר את מה שאינם יכולים לשאת בעצמם, ועם זאת ממשיכים לחוש בו ומנסים לשלוט באחר, והשתמש בה כדי לפרש את העברותיהם.
הצגת
- ארגון אישיות גבולי 1967 קרנברג הציג את ארגון האישיות הגבולי במאמרו מ-1967 כמבנה יציב שבין נוירוזה לפסיכוזה, המוגדר על ידי פיזור זהות, הגנות פרימיטיביות ובוחן מציאות שנשמר, והרחיב אותו בספרו מצבים גבוליים ונרקיסיזם פתולוגי (1975).
- ראיון מבני 1981 קרנברג פיתח את הראיון המבני לאבחון רמת ארגון האישיות, ופרסם אותו במאמר "Structural Interviewing" (1981) ובפרק בספרו הפרעות אישיות קשות (1984).
- טיפול ממוקד העברה 1999 יחד עם ג'ון קלרקין ופרנק יומנס בקורנל הפך קרנברג את הטיפול הפסיכואנליטי שלו במטופלים גבוליים לשיטה מובנית המבוססת על מדריך טיפול, שפורסמה לראשונה בספר פסיכותרפיה לאישיות גבולית (1999).