אישיות
היינץ הרטמן
פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי אמריקאי יליד אוסטריה (1894–1970), הנחשב למייסד פסיכולוגיית האגו. בחיבורו "Ich-Psychologie und Anpassungsproblem", שהרצה בפני האגודה הפסיכואנליטית של וינה ב-1937 ופרסם ב-1939, תיאר אזור של האגו המשוחרר מקונפליקט, והפך את ההסתגלות ל"סביבה הצפויה הממוצעת" לבעיה מרכזית של התאוריה הפסיכואנליטית. לאחר הגירתו לניו יורק עבד עם ארנסט קריס ורודולף לוונשטיין על תאוריה כללית של האגו, פיתח את רעיונות האוטונומיה של האגו והנטרול, וכיהן כנשיא האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית בשנות ה-50.
- לידה
- 1894
- פטירה
- 1970
- השפיע על
פיתוח
- פסיכולוגיית האגו 1939 בחיבורו "Ich-Psychologie und Anpassungsproblem" קרא הרטמן להרחיב את פסיכולוגיית האגו של פרויד אל פונקציות האגו שאין לגזור אותן מן הדחפים, ובמאמריו המאוחרים, שקובצו ב-"Essays on Ego Psychology" (1964), הפך זאת לתאוריה כללית של האגו.
- הסתגלות 1939 הרטמן אימץ כמורי דרך את רעיונות השינוי האלופלסטי והאוטופלסטי של פרויד, הוסיף את בחירת הסביבה החדשה כדרך שלישית, וכינה את האגו איבר ההסתגלות הייחודי של הפרט.
הצגת
- אזור האגו המשוחרר מקונפליקט 1939 הרטמן הציע את המונח, כשם זמני, במאמר שהרצה בפני האגודה הפסיכואנליטית של וינה ב-1937 ופרסם ב-1939.
- סביבה צפויה ממוצעת 1939 המאמר מ-1939 מודד שוב ושוב את ההסתגלות ביחס למצבים "durchschnittlich zu erwartende" (צפויים בממוצע), ומתאר את התינוק שנולד כמותאם מן היום הראשון לסביבתו הצפויה הממוצעת.
- אוטונומיה של האגו 1939 הרטמן כינה ב-1939 תחום של "התפתחות אוטונומית של האגו", ואת ההבחנה בין אוטונומיה ראשונית למשנית פרש במאמריו משנות ה-50, שקובצו ב-"Essays on Ego Psychology".
השפעה על
- דייוויד רפפורט 1958 רפפורט תרגם לאנגלית את חיבורו של הרטמן מ-1939 (1958), ובסקירה ההיסטורית שלו על פסיכולוגיית האגו הפסיכואנליטית (1959) ראה בעבודתו של הרטמן את הבסיס לתחום שביקש לעשות בו סדר שיטתי.
- אריק אריקסון 1959 במבוא שכתב לספרו של אריקסון "Identity and the Life Cycle" (1959) מיקם דייוויד רפפורט את התאוריה הפסיכוסוציאלית של אריקסון בתוך פסיכולוגיית האגו שייסד הרטמן, וקשר אותה לעיסוקו של הרטמן בהסתגלות.
- אדית ג'ייקובסון 1964 ספרה של ג'ייקובסון "The Self and the Object World" (1964) נשען על ההבחנה של הרטמן בין האגו לעצמי ועל מונח ייצוג העצמי שלו, ומתאר כיצד נוצרים ייצוגי העצמי והאובייקט בהתפתחות המוקדמת.