מאמר
התקפות על חיבורים
Attacks on Linking
'התקפות על חיבורים' הוא מאמר של וילפרד ביון, שראה אור ב-International Journal of Psycho-Analysis ב-1959 ונדפס שוב בקובץ מאמריו 'מחשבות שניות' (1967). על סמך אנליזות של מטופלים פסיכוטיים וגבוליים קשים, הוא מתאר את ההתקפות ההרסניות שמפנה החלק הפסיכוטי של האישיות, בפנטזיה, כלפי כל דבר הנחווה בעיניו כחיבור בין שני אובייקטים. כאב-טיפוס משמשות לביון ההתקפות הפנטסטיות של התינוק על השד, המחבר בינו לבין האם, והוא מרחיב את הרעיון אל הזוג ההורי במעשה המין, אל התקשורת המילולית בין המטופל לאנליטיקאי, ואל יכולותיו של המטופל עצמו לחשוב, להרגיש ולתפוס. המאמר מתקדם דרך שורה של אפיזודות קליניות. באחת מהן מובן גמגומו של מטופל כשבירת מילותיו כך שלא יוכלו לשאת משמעות בינו לבין האנליטיקאי. באחרות, היחס של המטופל לפירושי האנליטיקאי ולעבודתם המשותפת של השניים מראה כיצד כל זיווג יצירתי, ובראש ובראשונה זה של ההורים, נחווה כדבר שיש לפצל, לרוקן מתוכן ולהשמיד מתוך קנאה ושנאה. משום שהרגשות עצמם מחברים אובייקט אחד לאחר, גם הם מותקפים: המטופל מגיע לשנוא את הרגש, את המציאות ואת המנגנון הנפשי הקולט אותם. ביון ממקם התקפות אלה בתוך העמדה הסכיזואידית-פרנואידית של מלאני קליין ובתוך תיאורה את הפיצול ואת ההזדהות ההשלכתית, אך מוסיף הבחנה משלו. הזדהות השלכתית אינה רק אמצעי לפינוי חלקים לא רצויים של העצמי. בצורתה התקינה היא דרכו המוקדמת ביותר של התינוק לתקשר: הוא משליך אל האם רגשות שאינו מסוגל לשאת, כמו הפחד שהוא גוסס, כדי שיעברו שם שינוי ויושבו אליו בצורה שהוא יכול לשאת. כאשר האם, ומאוחר יותר האנליטיקאי, אינם מוכנים לקלוט השלכות אלה, התינוק נזקק להזדהות השלכתית בעוצמה ובתדירות הולכות וגוברות, והתפתחותו נפגעת. לפיכך ביון מייחס את ההתקפות על חיבורים לשני מקורות יחד: נטייה מולדת להרסנות, לשנאה ולקנאה, ואובייקט המונע מן המטופל שימוש תקין בהזדהות השלכתית. התוצאה היא סופר-אגו פרימיטיבי האוסר הזדהות השלכתית, ואובייקט פנימי המעצים את הרגשות שהיה אמור לעבד ולשנות. החיבורים ששורדים הם לוגיים, כמעט מתמטיים, אך לעולם אינם סבירים מבחינה רגשית: הם סטויים, אכזריים ועקרים. תיאור הנפש שאינה מסוגלת לקלוט חוויה ולעבד אותה מכשיר את הקרקע לתאוריית החשיבה המאוחרת של ביון ולתאוריית המכל והמוכל שלו.
רעיונות מרכזיים
- החלק הפסיכוטי של האישיות תוקף, בפנטזיה, כל דבר הנחווה בעיניו כחיבור בין שני אובייקטים; אב-הטיפוס הוא התקפת התינוק על השד כחיבור שלו עם האם.
- בין החיבורים המותקפים נמצאים הזוג ההורי, התקשורת המילולית בין המטופל לאנליטיקאי (כמו בגמגומו של מטופל), ויכולותיו של המטופל עצמו לחשוב ולתפוס.
- קנאה ושנאה כלפי כל זיווג יצירתי, ובראש ובראשונה מעשה המין של ההורים, מביאות את המטופל לתקוף את פירושי האנליטיקאי ואת עבודתם של שני בני הזוג האנליטי.
- משום שהרגש עצמו מחבר בין אובייקטים, גם הוא מותקף: המטופל מגיע לשנוא את הרגש, את המציאות ואת המנגנון הנפשי הקולט אותם.
- בצורתה התקינה ההזדהות ההשלכתית היא אמצעי התקשורת המוקדם ביותר של התינוק: הוא משליך אל האם רגשות שאינם ניתנים לנשיאה, כמו הפחד מן המוות, כדי שיעברו שם שינוי ויושבו אליו בצורה שאפשר לשאת.
- כאשר האם, או מאוחר יותר האנליטיקאי, אינם מוכנים לקלוט השלכות אלה, התינוק משתמש בהזדהות השלכתית בעוצמה ובתדירות הולכות וגוברות, והתפתחותו נפגעת.
- להתקפות על חיבורים יש שני מקורות הפועלים יחד: נטייה מולדת להרסנות, לשנאה ולקנאה, ואובייקט המונע מן המטופל שימוש תקין בהזדהות השלכתית.
- התוצאה היא סופר-אגו פרימיטיבי האוסר הזדהות השלכתית, ואובייקט פנימי המעצים את הרגשות שהיה אמור לשנות.
- החיבורים השורדים בחלק הפסיכוטי של האישיות הם לוגיים, כמעט מתמטיים, אך לעולם אינם סבירים מבחינה רגשית; הם סטויים, אכזריים ועקרים.
- המאמר מרחיב את תיאורה של מלאני קליין את הפיצול ואת ההזדהות ההשלכתית בעמדה הסכיזואידית-פרנואידית, ומכשיר את הקרקע לתאוריית החשיבה המאוחרת של ביון ולתאוריית המכל והמוכל שלו.
מה הוא מראה
- 1959
- 1959
וילפרד ביון פיתוח הזדהות השלכתית
ביון הרחיב את ההזדהות ההשלכתית של קליין מעבר לפנטזיה של המטופל אל צורה של תקשורת: בצורתה התקינה התינוק מכניס רגשות אל האם כדי שתוכל לשאת אותם ולהתמיר אותם.
התקפות על חיבורים נגזר מתוך הזדהות השלכתית
- 1959
וילפרד ביון הצגת סופר-אגו הורס-אגו
ב'התקפות על חיבורים' (1959) מתאר ביון שד מבין שהקנאה והשנאה הפכו אותו למשמיד ההזדהויות ההשלכתיות של התינוק. מרגע שהופנם, הוא פועל כסופר-אגו נוקשה והורס-אגו.
- 1959
סופר-אגו הורס-אגו נגזר מתוך התקפות על חיבורים
הסופר-אגו ההורס-אגו הוא המשקע הפנימי של החיבור שנכשל בין התינוק לאם. הוא נוצר היכן שחסרה התקשורת התקינה באמצעות הזדהות השלכתית, ומבפנים הוא מוסיף לתקוף את חיבורי הרגש והתבונה.
הצגת כל ה־7 הצגת פחות
- 1959
התקפות על חיבורים נגזר מתוך פיצול
ביון פועל בתוך תיאורה של קליין את העמדה הסכיזואידית-פרנואידית. ההתקפה על החיבורים ממשיכה את הפיצול שלה הלאה: מה שמפוצל, מרוקן מתוכן ומושמד אינו רק האובייקט אלא גם החיבור בין שני אובייקטים, ובסופו של דבר בין מחשבה אחת לאחרת.
- 1959
התקפות על חיבורים נגזר מתוך קנאה
ביון, שכתב שנתיים אחרי 'קנאה והכרת תודה' של קליין, מייחס את ההתקפות על חיבורים בחלקן לעודף מולד של שנאה וקנאה. הקנאה בשד המבין, ובכל זיווג יצירתי כמו מעשה המין של ההורים או עבודת הזוג האנליטי, היא שמדרבנת את המטופל לקלקל את החיבור.
מצוטט בערכים
גלריה
כריכת 'במחשבה שנייה' מאת וילפרד ביון, התרגום העברי של Second Thoughts, הקובץ שבו נדפס 'התקפות על חיבורים'; הוצאת תולעת ספרים, 2011