מאמר
רציונליזציה בחיי היומיום
Rationalization in Every-Day Life
ארנסט ג'ונס הציג מאמר זה בכנס הפסיכואנליטי הראשון, שנערך בזלצבורג באפריל 1908, והדפיס אותו באותו קיץ בכתב העת Journal of Abnormal Psychology של מורטון פרינס. בו נכנס המונח ״רציונליזציה״ לפסיכואנליזה. ג'ונס יוצא מהוכחתו של פרויד שתהליכים נפשיים רבים, אצל הבריאים כמו אצל החולים, נובעים מסיבות שהאדם אינו מכיר ואינו מוכן להודות בהן. הוא ממיין את המנגנונים המסתירים סיבות אלה לשני סוגים. בסוג הראשון האדם סבור שהמחשבה או המעשה אינם צריכים הסבר. פליטות ופעולות מקריות מיוחסות למקרה. בחירות שעוצבו בידי מניעים נסתרים או בידי מנהג, כמו מספר שנבחר ״בחופשיות״ או עניבה שעונבים מדי יום, נחשבות למעשי רצון, כך שהשאלה מהיכן הן באות נראית אבסורדית. ג'ונס רואה בהתנגדות זו לחקירה סימן לכך שהמקור האמיתי אינו קביל, ומוצא אותה מאחורי אמונות דתיות, מוסריות ופוליטיות מקובעות רבות. בסוג השני האדם מציע הסבר, אך הסבר כוזב, משום שכל אדם צריך לתת דין וחשבון רציף ורציונלי על עצמו. הסברים כוזבים שנוצרו בעיקר לשימושו של האדם עצמו הוא מכנה ״התחמקויות״; את אלה שנוצרו מתוך מבט אל דעת חוגו הוא מכנה ״רציונליזציות״. אין גבול חד ביניהם. דוגמאותיו הן צעיר הסבור שבחר בכת של משפחתו לאחר ששקל את הראיות, ורופאים הממשיכים לרשום ולריאן נגד היסטריה. התרופה הוצדקה פעם בתאוריית הרחם הנודד, וכיום היא מוסברת כ״נוגדת עוויתות״. בסיום טוען ג'ונס שהפסיכולוגיה החדשה תגלה כיצד נוצרות דעות וכיצד מוטב להפיץ רעיונות נכונים אך בלתי רצויים, שכן אין די בחזרה על הראיות.
רעיונות מרכזיים
- רוב התהליכים הנפשיים, אצל הבריאים כמו אצל החולים, נובעים מסיבות שאינן ידועות לאדם, והרגש מעצב שיפוט, אמונה והתנהגות הרבה יותר משהפסיכולוגיה האקדמית הכירה בכך.
- המנגנונים המסתירים סיבות אלה מורכבים יותר ככל שהאדם מתנגד בחוזקה רבה יותר לרגש שהם מסתירים.
- בסוג אחד של הסתרה האדם סבור שאין צורך בהסבר: פליטות ופעולות מקריות מיוחסות למקרה, ומעשים שנקבעו בידי מניעים נסתרים או בידי מנהג נחשבים למעשי רצון חופשי.
- כאשר השאלה על מקורה של אמונה או של הרגל נתפסת כאבסורדית, זהו סימן שמקורם האמיתי אינו קביל; אמונות דתיות, מוסריות, פוליטיות והיגייניות מקובעות רבות הן מסוג זה.
- בסוג האחר האדם מציע הסבר סביר למראה אך כוזב, מתוך הצורך שחש כל אדם לתת דין וחשבון רציף והגיוני על עצמו.
- הסברים כוזבים שנוצרו בעיקר לשימושו של האדם עצמו הם ״התחמקויות״, ואלה שנוצרו מתוך מבט אל דעת חוגו הם ״רציונליזציות״, ואין גבול חד ביניהם; כך נכנס המונח לפסיכואנליזה.
- הסביבה החברתית מנחילה אמונות בעקיפין, בכך שהיא גורמת לטיעונים בעדן להיראות סבירים יותר; הטיעונים המשכנעים כת אחת נדחים בבוז בידי אחרת.
- נוהג יכול לשרוד את הטעם המקורי שלו ולקבל טעם חדש: ולריאן, שנרשם נגד היסטריה על פי תאוריית הרחם הנודד, מוסבר כיום כ״נוגד עוויתות״.
- חקר המנגנונים האלה יגלה כיצד נוצרות דעות וכיצד אפשר להפיץ רעיונות נכונים אך בלתי רצויים, שכן חזרה על הראיות בלבד נכשלת לעתים קרובות.
מה הוא מראה
- 1908
ארנסט ג'ונס הצגת רציונליזציה
ג'ונס טבע את המונח במאמר שהוצג לראשונה ב-1908 ונדפס אחר כך כפרק הפותח של ספרו Papers on Psycho-Analysis; פרויד והספרות המאוחרת אימצו אותו.
- 1901
זיגמונד פרויד הצגת פעולת כשל
פרויד פרש את תאוריית פעולות הכשל בחיבור "לפסיכופתולוגיה של חיי היומיום", שנדפס בכתב העת Monatsschrift für Psychiatrie und Neurologie ב־1901 וכספר ב־1904: שכחת שמות וכוונות, פליטות פה ופליטות קולמוס, טעויות קריאה, מעשים משובשים ומעשים מקריים נתפסים בו כמעשים בעלי משמעות שמניעיהם לא-מודעים, ולא כתאונות. במקרה דורה הוא מפנה את הקוראים אל חיבור זה, וג'ונס מצטט ב־1908 את פרקיו על פליטות פה וקולמוס, מעשים משובשים ומעשים מקריים כחיבורו של פרויד.
- 1908
ארנסט ג'ונס פיתוח פעולת כשל
ג'ונס רואה בעמידה על כך שלפליטה או למעשה מקרי אין סיבה, או שהם נובעים ממקרה או מחוסר תשומת לב, אחת הדרכים שבהן אדם מרחיק מן התודעה את מקורו של תהליך נפשי; ההתנגדות לשאלה מהיכן הוא בא מעידה שהמקור אינו קביל. לדעתו, האנליזה מגלה תמיד סיבה מדויקת.
לפי התיאור הקלאסי, פעולת כשל נובעת מהתערבות של מחשבה או משאלה שנדחקו מן התודעה מפני שאינן קבילות: השכחה, הפליטה או הנחת חפץ שלא במקומו מראים הן את התוכן המודחק והן את ההתנגדות לו. מקרה דורה מדבר על מעשים שהתודעה "אינה רוצה לדעת" עליהם, וג'ונס קושר את הסתרת מקורה של פליטה לכך שאינו קביל.