מושג
רציונליזציה
הגנה שבה אדם מספק הסבר קוהרנטי ומתקבל על הדעת לעמדה, לאמונה או למעשה שמניעיהם האמיתיים לא-מודעים או בלתי קבילים. היא אינה מכחישה את המעשה אלא מסתירה את מקורו מאחורי הסבר העונה על הצורך להיראות רציונלי בעיני עצמו ובעיני אחרים.
התפתחות
1908
הוצג בידי ארנסט ג'ונס
ג'ונס טבע את המונח במאמר שהוצג לראשונה ב-1908 ונדפס אחר כך כפרק הפותח של ספרו Papers on Psycho-Analysis; פרויד והספרות המאוחרת אימצו אותו.
מתוך רציונליזציה בחיי היומיום (1908)
קשרים
- 1908 הוצג בידי ארנסט ג'ונס
ג'ונס טבע את המונח במאמר שהוצג לראשונה ב-1908 ונדפס אחר כך כפרק הפותח של ספרו Papers on Psycho-Analysis; פרויד והספרות המאוחרת אימצו אותו.
חיבורים
- 1908
ארנסט ג'ונס הציג מאמר זה בכנס הפסיכואנליטי הראשון, שנערך בזלצבורג באפריל 1908, והדפיס אותו באותו קיץ בכתב העת Journal of Abnormal Psychology של מורטון פרינס. בו נכנס המונח ״רציונליזציה״ לפסיכואנליזה. ג'ונס יוצא מהוכחתו של פרויד שתהליכים נפשיים רבים, אצל הבריאים כמו אצל החולים, נובעים מסיבות שהאדם אינו מכיר ואינו מוכן להודות בהן. הוא ממיין את המנגנונים המסתירים סיבות אלה לשני סוגים. בסוג הראשון האדם סבור שהמחשבה או המעשה אינם צריכים הסבר. פליטות ופעולות מקריות מיוחסות למקרה. בחירות שעוצבו בידי מניעים נסתרים או בידי מנהג, כמו מספר שנבחר ״בחופשיות״ או עניבה שעונבים מדי יום, נחשבות למעשי רצון, כך שהשאלה מהיכן הן באות נראית אבסורדית. ג'ונס רואה בהתנגדות זו לחקירה סימן לכך שהמקור האמיתי אינו קביל, ומוצא אותה מאחורי אמונות דתיות, מוסריות ופוליטיות מקובעות רבות. בסוג השני האדם מציע הסבר, אך הסבר כוזב, משום שכל אדם צריך לתת דין וחשבון רציף ורציונלי על עצמו. הסברים כוזבים שנוצרו בעיקר לשימושו של האדם עצמו הוא מכנה ״התחמקויות״; את אלה שנוצרו מתוך מבט אל דעת חוגו הוא מכנה ״רציונליזציות״. אין גבול חד ביניהם. דוגמאותיו הן צעיר הסבור שבחר בכת של משפחתו לאחר ששקל את הראיות, ורופאים הממשיכים לרשום ולריאן נגד היסטריה. התרופה הוצדקה פעם בתאוריית הרחם הנודד, וכיום היא מוסברת כ״נוגדת עוויתות״. בסיום טוען ג'ונס שהפסיכולוגיה החדשה תגלה כיצד נוצרות דעות וכיצד מוטב להפיץ רעיונות נכונים אך בלתי רצויים, שכן אין די בחזרה על הראיות.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- רציונליזציה בחיי היומיום1908מקור לקשר