מושג
נרקיסיזם ממאיר
צורה קשה של אישיות נרקיסיסטית, שבה העצמי הגרנדיוזי הפתולוגי חדור תוקפנות. אוטו קרנברג תיאר אותה כתסמונה המצרפת לאישיות הנרקיסיסטית התנהגות אנטי-חברתית, סדיזם שנחווה כמוצדק ועמדה פרנואידית כלפי הזולת, ומיקם אותה בין האישיות הנרקיסיסטית לאישיות האנטי-חברתית. אריך פרום השתמש בצירוף עוד קודם לכן לתיאור הערצה עצמית קיצונית שבה ראה שורש להרסנות.
התפתחות
1964
הוצג בידי אריך פרום
ב״לב האדם״ (1964) הבחין פרום בין נרקיסיזם שפיר לנרקיסיזם ממאיר, כשכינה ממאיר את הנרקיסיזם שמושאו הוא מה שיש לאדם או מה שהוא, ולא מה שהוא יוצר, ומיקם אותו לצד הנקרופיליה והקיבעון הסימביוטי-אינססטואלי בתסמונת הרקבון; אוטו קרנברג אימץ מאוחר יותר את הצירוף לתסמונה קלינית.
מתוך לב האדם (1964)
1984
פותח בידי אוטו קרנברג
קרנברג אימץ את הצירוף נרקיסיזם ממאיר, שבו השתמש קודם לכן אריך פרום, ועיצב ממנו תסמונה קלינית של פתולוגיה נרקיסיסטית קשה המתאפיינת בתוקפנות, בתכונות אנטי-חברתיות ובפרנויה, ופרש אותה בספרו הפרעות אישיות קשות (1984).
מתוך הפרעות אישיות קשות: אסטרטגיות פסיכותרפויטיות (1984)
קשרים
- 1964 הוצג בידי אריך פרום
ב״לב האדם״ (1964) הבחין פרום בין נרקיסיזם שפיר לנרקיסיזם ממאיר, כשכינה ממאיר את הנרקיסיזם שמושאו הוא מה שיש לאדם או מה שהוא, ולא מה שהוא יוצר, ומיקם אותו לצד הנקרופיליה והקיבעון הסימביוטי-אינססטואלי בתסמונת הרקבון; אוטו קרנברג אימץ מאוחר יותר את הצירוף לתסמונה קלינית.
- 1984 פותח בידי אוטו קרנברג
קרנברג אימץ את הצירוף נרקיסיזם ממאיר, שבו השתמש קודם לכן אריך פרום, ועיצב ממנו תסמונה קלינית של פתולוגיה נרקיסיסטית קשה המתאפיינת בתוקפנות, בתכונות אנטי-חברתיות ובפרנויה, ופרש אותה בספרו הפרעות אישיות קשות (1984).
- נגזר מתוך העצמי הגרנדיוזי
קרנברג תיאר את הנרקיסיזם הממאיר כעצמי הגרנדיוזי הפתולוגי של האישיות הנרקיסיסטית כשהוא חדור תוקפנות, כך שאכזריות ושאיפה לשליטה הופכות לחלק מדימוי העצמי המופרז.
חיבורים
- 1964
- 1984
הפרעות אישיות קשות: אסטרטגיות פסיכותרפויטיות
הפרעות אישיות קשות: אסטרטגיות פסיכותרפויטיות (הוצאת אוניברסיטת ייל, 1984) הוא הספר הקליני של אוטו קרנברג, המשלים את ספריו התאורטיים הקודמים על מצבים גבוליים, על נרקיסיזם פתולוגי ועל יחסי אובייקט. מטרתו המוצהרת היא להפוך את הניסוחים התאורטיים לכלים שהקלינאי יכול להשתמש בהם: לאבחון המטופל הקשה, לבחירת הטיפול המתאים לו ולניהולו. הספר בנוי מחמישה חלקים. החלק הראשון מציג את האבחנה המבנית, הממקמת את המטופל ברמת ארגון אישיות נוירוטית, גבולית או פסיכוטית לפי מידת גיבוש הזהות, סוג מנגנוני ההגנה ומצב בוחן המציאות, ואת הראיון המבני שנועד לחשוף מאפיינים אלה; לאחר מכן הוא מיישם את הגישה בגיל ההתבגרות ובזקנה ובשאלת הסיווג של הפרעות האישיות. החלק השני עוסק בטיפול במטופלים גבוליים באמצעות פסיכותרפיה אקספרסיבית המבוססת על העקרונות הפסיכואנליטיים ומתמקדת בפירוש ההעברה, בהתאמתה למתבגרים, בפסיכותרפיה תומכת בעלת יסוד פסיכואנליטי, ובהתוויות לכל אחת מדרכי הטיפול. החלק השלישי מוקדש לאישיות הנרקיסיסטית: קרנברג מעמיד את גישתו מול גישות פסיכואנליטיות בנות זמנו, ובראשן זו של קוהוט, ודן בטכניקה, באנליזת האופי ובתאוריה של העצמי, האגו, הרגשות והדחפים. החלק הרביעי עוסק ברגרסיות קשות בטיפול: מבוי סתום טיפולי, סכנה אובדנית, חוסר היכולת להיות תלוי, פתולוגיה של הסופר-אגו, רגרסיה פרנואידית ותסמונת הנרקיסיזם הממאיר, שנוסחה כאן לראשונה. החלק החמישי דן באשפוז: הוא משווה בין גישות שונות לטיפול אשפוזי, בוחן את מודל הקהילה הטיפולית ועוסק באשפוז ממושך של מטופלים גבוליים ונרקיסיסטיים קשים. הספר היה לספר עזר קליני מרכזי, והראיון המבני שבו שימש בסיס לכלי הערכה מאוחרים יותר.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- הפרעות אישיות קשות: אסטרטגיות פסיכותרפויטיות1984מקור לקשר
- לב האדם1964מקור לקשר