ספר
מחקרים בהיסטריה
Studien über Hysterie
מה הוא מראה
- 1895
זיגמונד פרויד הצגת העברה
מתאר כיצד המטופל קושר אל הרופא רעיונות השייכים למקום אחר: "קישור כוזב".
- 1895
זיגמונד פרויד בשיתוף עם יוזף ברויאר
- 1894
זיגמונד פרויד הצגת הגנה
מציג את מושג ההגנה במאמר "נוירו-פסיכוזות של הגנה" (1894): כשהאגו ניצב מול רעיון שאינו מתיישב עמו, הוא מבקש להדף אותו, והניסיון מוליד סימפטומים היסטריים, כפייתיים או הזייתיים. ב"מחקרים על היסטריה" הוא משחזר כיצד הובילה אותו העבודה הקלינית אל הרעיון.
- 1895
זיגמונד פרויד פיתוח הגנה
מתאר את ההגנה כהפיכת רעיון חזק לחלש באמצעות ניתוקו מן האפקט שלו, ומרחיב בזהירות את המושג לכל צורות ההיסטריה.
- 1895
הגנה התפצל מתוך מצב היפנואידי
פרויד מעמיד את היסטריית ההגנה שלו, שבה כוח נפשי מרחיק את הרעיון מן האגו, מול היסטריה היפנואידית של ברויאר, שבה הרעיון נותר מחוץ לאגו בשל המצב שבו עלה ואינו נתקל בהתנגדות; הוא משער שההגנה היא היסודית מבין השתיים.
הצגת כל ה־16 הצגת פחות
- 1895
זיגמונד פרויד הצגת אסוציאציה חופשית
בפרק על הפסיכותרפיה של ההיסטריה מוותר פרויד על ההיפנוזה לטובת ריכוז ולחיצת ידו, ומחייב את המטופל למסור כל תמונה או רעיון שעולים, בלי בחירה ובלי השפעה של ביקורת או אפקט. במקרה של אמי פון נ. הוא מתעד את בקשתה שיפסיק לשאול מאין בא זה או אחר וייתן לה לספר את מה שיש לה לומר.
אסוציאציה חופשית התפצל מתוך השיטה הקתרטית
האסוציאציה החופשית צמחה מתוך השיטה הקתרטית של ברויאר והתרחקה ממנה. משגילה פרויד שמטופלים רבים אינם ניתנים להיפנוט, ביקש להגיע אל הזיכרונות הפתוגניים בלי היפנוזה, ויתר אחר כך גם על אמצעי סוגסטיה אחרים, והניח למטופלים לשייך באופן חופשי.
- 1893
יוזף ברויאר הצגת השיטה הקתרטית
ברויאר פיתח את השיטה בעת שטיפל באנה או. בשנים 1880–1882. "ההודעה המקדימה" משנת 1893, שכתב עם פרויד ושפותחת את "מחקרים בהיסטריה", מדווחת שהסימפטומים נעלמו לצמיתות כשהזיכרון שעורר אותם הועלה יחד עם האפקט שלו ובוטא במילים. פרויד מכנה אותה שיטתו של ברויאר לריפוי באמצעות חקירה ואבראקציה בהיפנוזה.
- 1895
זיגמונד פרויד הצגת הדחקה
כבר ב"הודעה המוקדמת" עם ברויאר (1893) נאמר שהמטופל "הדחיק" במכוון דברים מן החשיבה המודעת. בחלקים שכתב בעצמו ב"מחקרים בהיסטריה" פרויד הופך את ההדחקה למנגנון: רעיון שאינו מתיישב עם מסת הרעיונות השלטת של האני נדחק אל מחוץ לאסוציאציה, נעשה פתוגני, ואותו כוח של האני שב ומופיע בטיפול כהתנגדות להיזכרות בו.
- 1893
יוזף ברויאר הצגת מצב היפנואידי
הטענה שהמצבים ההיפנואידיים הם היסוד והתנאי של ההיסטריה הופיעה לראשונה ב"הודעה המוקדמת" (1893); בפרק התיאורטי שכתב ב"מחקרים בהיסטריה" מצדיק ברויאר את המונח "היפנואידי" ככזה המציין את הדמיון הפנימי בין מצבים הקרובים להיפנוזה עצמית.
- 1895
זיגמונד פרויד הצגת התנגדות
בפרק על הפסיכותרפיה של ההיסטריה מסיק פרויד מן המאמץ שעלה לו לדחוק במטופלים להיזכר, שעבודתו נדרשת להתגבר על כוח נפשי במטופל המתנגד להפיכתם של הרעיונות הפתוגניים למודעים, ומכנה אותו התנגדות.
- 1905
זיגמונד פרויד ביקורת על מצב היפנואידי
פרויד התרחק מן המצב ההיפנואידי בשלבים. ב-1895 הוא מדווח שמעולם לא נתקל בהיסטריה היפנואידית אמיתית, שכן כל מקרה שטיפל בו התגלה כהיסטריית הגנה. במקרה דורה (1905) הוא כותב שוויתר רק על ההדגשה של המצב ההיפנואידי, מייחס את הרעיון כולו לברויאר, ומכנה את המונח מיותר ומטעה. ב-1909 הוא אומר לשומעיו באוניברסיטת קלארק שהמושג התגלה כמעכב ושהפסיכואנליזה נטשה אותו.
- 1893
מצב היפנואידי נגזר מתוך דיסוציאציה
המצב ההיפנואידי הוצע כדי להסביר את פיצול התודעה שהפסיכיאטריה הצרפתית תיארה כ"תודעה כפולה" (double conscience). "ההודעה המוקדמת" טוענת שפיצול זה קיים בצורה ראשונית בכל היסטריה, מציינת שהמחברים מסכימים בכך עם בינה ועם שני הז'אנה, ומצרפת את הנטייה לדיסוציאציה למצבים החריגים שהיא מכנה היפנואידיים. בפרק התיאורטי שלו רואה ברויאר את עיקר חשיבותם של המצבים ההיפנואידיים בכוחם לחולל את פיצול הנפש.
- 1895
יוזף ברויאר פיתוח דיסוציאציה
בפרק התיאורטי שכתב ב"מחקרים בהיסטריה" מקבל ברויאר, בעקבות החוקרים הצרפתים, שישנו פיצול של הפעילות הנפשית, ומקדיש פרק לרעיונות לא-מודעים ולפיצול הנפש. הוא מעדיף לדבר על פיצול הנפש ולא על פיצול התודעה, ורואה במצבים ההיפנואידיים את תנאו העיקרי בהיסטריות הגדולות.
מצוטט בערכים
גלריה
העמוד הפותח של תיאורי המקרה ב"מחקרים בהיסטריה": "העלמה אנה א." מאת יוזף ברויאר, המהדורה הראשונה, פרנץ דויטיקה, 1895, עמ' 15
