ספר
פסיכולוגיה של ההמונים ואנליזה של האני
Massenpsychologie und Ich-Analyse
מה הוא מראה
- 1913
זיגמונד פרויד הצגת העדר הקדמון
פרויד נטל את השערתו של דרווין על עדת קמאים שבראשה אב קנאי, ובנה עליה במסה הרביעית של "טוטם וטאבו" את מיתוס האחים הרוצחים את האב ואוכלים אותו, ואחר כך, מתוך אשמה, מקימים את הטוטם ואת איסור הגילוי עריות. ב-1921 קרא את ההמון כתחיית העדה הקמאית.
- 1914
זיגמונד פרויד הצגת אידיאל האני
ב"להצגת הנרקיסיזם" פרויד מציג את אידיאל האני כיורש הנרקיסיזם הילדי: מה שהסובייקט משליך לפניו כאידיאל הוא תחליף לשלמות הילדות שאבדה, ועליו משגיחה רשות של התבוננות עצמית. ב-1921 הוא מסביר את לכידת ההמון בכך שחבריו מעמידים את המנהיג במקום אידיאל האני שלהם.
- 1921
זיגמונד פרויד פיתוח הזדהות
לאחר שתיאר את ההזדהות הנרקיסיסטית עם האובייקט האבוד במלנכוליה (1917), פרויד מקדיש פרק ב"פסיכולוגיה של ההמונים ואנליזה של האני" להזדהות כקשר הרגשי המוקדם ביותר לאדם אחר, ומבחין בשלוש צורות שלה; ב-1923 הוא קובע שאופיו של האני הוא משקע של השקעות אובייקט שננטשו.