מושג
העדר הקדמון
השערתו של פרויד, שנשענה בחלקה על דרווין ועל אטקינסון והוצגה ב"טוטם וטאבו" (1913), שלפיה בני האדם חיו תחילה בעדרים שעליהם משל אב אלים ששמר לעצמו את כל הנשים. הבנים התאחדו, רצחו אותו ואכלו אותו, ואז, מתוך חרטה ומתוך האמביוולנטיות של רגשותיהם, אסרו להרוג את חיית הטוטם שעמדה במקומו וויתרו על נשות השבט. פרויד ראה במעשה זה את מקורם של איסור גילוי העריות, המוסר והדת, ושב אליו ב"פסיכולוגיה של המונים וניתוח האני" (1921) וב"משה האיש ודת היחוד" (1939).
התפתחות
1913
הוצג בידי זיגמונד פרויד
פרויד נטל את השערתו של דרווין על עדת קמאים שבראשה אב קנאי, ובנה עליה במסה הרביעית של "טוטם וטאבו" את מיתוס האחים הרוצחים את האב ואוכלים אותו, ואחר כך, מתוך אשמה, מקימים את הטוטם ואת איסור הגילוי עריות. ב-1921 קרא את ההמון כתחיית העדה הקמאית.
מתוך פסיכולוגיה של ההמונים ואנליזה של האני (1921);טוטם וטאבו (1913)
קשרים
- 1913 הוצג בידי זיגמונד פרויד
פרויד נטל את השערתו של דרווין על עדת קמאים שבראשה אב קנאי, ובנה עליה במסה הרביעית של "טוטם וטאבו" את מיתוס האחים הרוצחים את האב ואוכלים אותו, ואחר כך, מתוך אשמה, מקימים את הטוטם ואת איסור הגילוי עריות. ב-1921 קרא את ההמון כתחיית העדה הקמאית.
חיבורים
- 1913
ארבע מסות, שהתפרסמו תחילה בכתב העת אימאגו בשנים 1912–1913 וכונסו לספר בהוצאת הוגו הלר ב-1913, המשוות את חייהם הנפשיים של עמים שבטיים, כפי שתיארה אותם האנתרופולוגיה של התקופה, לחייהם הנפשיים של נוירוטים. המסות עוסקות בזו אחר זו באימת גילוי העריות; בטאבו ובאמביוולנטיות של הרגש; באנימיזם, בכישוף ובאומניפוטנציה של המחשבות; ובשובו של הטוטמיזם בילדות. במסה האחרונה מעלה פרויד את ההשערה על העדר הקדמון, שבו רצחו האחים אב אלים ואכלו אותו. לטענתו, החרטה על המעשה והאמביוולנטיות כלפי האב הולידו את הטוטמיזם, את האיסורים על רצח ועל גילוי עריות, ואת הארגון החברתי, המוסר והדת.
ראו גם
מקושר מתוך
אישים
הערות שוליים
- פסיכולוגיה של ההמונים ואנליזה של האני1921מקור לקשר
- טוטם וטאבו1913מקור לקשר