מושג
אידיאל האני
אמת המידה של שלמות שמולה האני מודד את עצמו. פרויד הציג אותו ב"להצגת הנרקיסיזם" (1914) כיורש של הנרקיסיזם הינקותי: הילד, שאינו יכול לשמור על תחושת השלמות שלו, משליך אותה קדימה כאידיאל ומבקש להשיבה בכך שיעמוד בו. ב"פסיכולוגיה של המונים וניתוח האני" (1921) קבוצה נוצרת כאשר חבריה מציבים מנהיג אחד ויחיד במקום אידיאל האני שלהם. ב-1923 ראה בו פרויד שם נוסף לאני העליון; כותבים מאוחרים מבחינים לעתים קרובות בין ההיבט האידיאלי לבין ההיבט המעניש.
התפתחות
1914
הוצג בידי זיגמונד פרויד
ב"להצגת הנרקיסיזם" פרויד מציג את אידיאל האני כיורש הנרקיסיזם הילדי: מה שהסובייקט משליך לפניו כאידיאל הוא תחליף לשלמות הילדות שאבדה, ועליו משגיחה רשות של התבוננות עצמית. ב-1921 הוא מסביר את לכידת ההמון בכך שחבריו מעמידים את המנהיג במקום אידיאל האני שלהם.
מתוך פסיכולוגיה של ההמונים ואנליזה של האני (1921);הצגת הנרקיסיזם (1914)
קשרים
- 1914 הוצג בידי זיגמונד פרויד
ב"להצגת הנרקיסיזם" פרויד מציג את אידיאל האני כיורש הנרקיסיזם הילדי: מה שהסובייקט משליך לפניו כאידיאל הוא תחליף לשלמות הילדות שאבדה, ועליו משגיחה רשות של התבוננות עצמית. ב-1921 הוא מסביר את לכידת ההמון בכך שחבריו מעמידים את המנהיג במקום אידיאל האני שלהם.
- 1923 הוליד את אני עליון
האני העליון צומח מתוך אידיאל האני ורשות ההתבוננות העצמית שפרויד תיאר ב-1914; ב-1923 הוא משתמש בשני השמות לסירוגין, ורק מאוחר יותר, ב"הרצאות מבוא חדשות", הוא רואה באידיאל האני פונקציה אחת של האני העליון.
חיבורים
- 1914
מסתו של פרויד משנת 1914, שהתפרסמה בשנתון לפסיכואנליזה, רואה בנרקיסיזם מצב תקין של הליבידו. היא מעמידה את ליבידו האני, המושקע באני, מול ליבידו האובייקט, המושקע באובייקטים, ואת הנרקיסיזם הראשוני מול הנרקיסיזם המשני. היא מבחינה בין שני סוגים של בחירת אובייקט, הבחירה הנשענת (אנקליטית) והבחירה הנרקיסיסטית, מציגה את מושג אידיאל האני, ומפרידה בין סובלימציה, הנוגעת לדחף, לבין אידיאליזציה, הנוגעת לאובייקט.
- 1923
ראו גם
מקושר מתוך
אישים
הערות שוליים
- פסיכולוגיה של ההמונים ואנליזה של האני1921מקור לקשר
- הצגת הנרקיסיזם1914מקור לקשר
- האני והסתמי1923מקור לקשר