ספר
זהות, נעורים ומשבר
Identity: Youth and Crisis
הניסוח המלא ביותר של אריקסון לתורת הזהות שלו. הספר מתחקה אחר גיבוש הזהות לאורך מעגל החיים, מתאר את משבר הזהות של גיל ההתבגרות ואת צורותיו הפתולוגיות, ומפתח את מושג המורטוריום הפסיכו-חברתי, דחיית התחייבויות הבגרות שהחברה מעניקה לצעירים. בפתח הדבר מזכיר אריקסון שהמונח משבר זהות שימש לראשונה במלחמת העולם השנייה לתיאור חיילים משוחררים במרפאת השיקום לוותיקים של בית החולים הר ציון בסן פרנסיסקו, שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם. הפרקים המאוחרים מביאים את מושג הזהות אל שאלות שנות ה־60: גזע, מגדר ותנועות הנוער של העשור.
רעיונות מרכזיים
- הזהות מתגבשת לאורך מעגל החיים כולו, ומשברה המכריע חל בגיל ההתבגרות.
- למשבר הזהות יש צורות פתולוגיות, שבהן גיבוש הזהות נכשל.
- החברה מעניקה לצעירים מורטוריום פסיכו-חברתי, שבו נדחות התחייבויות הבגרות בזמן שהזהות מתגבשת.
- המונח משבר זהות נולד בעבודה עם חיילים משוחררים ממלחמת העולם השנייה שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם.
- הזהות כרוכה בשאלות של גזע, מגדר ותנועות הנוער של שנות ה־60.
מה הוא מראה
- 1946
אריק אריקסון הצגת זהות האני
אריקסון השתמש לראשונה במונח זהות האני במאמר "התפתחות האגו ושינוי היסטורי" (1946), והקדיש לו את דיונו המוקדם המלא ביותר במאמר "בעיית זהות האני" (1956); שניהם נדפסו שוב בקובץ זהות ומעגל החיים, והספר זהות: נעורים ומשבר (1968) הוא סיכום עמדתו.
- 1950
אריק אריקסון הצגת משבר זהות
אריקסון טבע את המונח במלחמת העולם השנייה לתיאור חיילים משוחררים במרפאת השיקום לוותיקים של בית החולים הר ציון בסן פרנסיסקו, שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם; הוא תיאר את המשבר כגיל החמישי בספרו ילדות וחברה, ושחזר את מקור המונח בפתח דבר לספר זהות: נעורים ומשבר.
אריק אריקסון הצגת מורטוריום פסיכו-חברתי
אריקסון תיאר את גיל הנעורים כמורטוריום שהחברה מעניקה בין הילדות לבגרות, ובספר לותר הצעיר (1958) פירש את שנותיו של לותר במנזר כמורטוריום שכזה.
אריק אריקסון הצגת פיזור זהות
אריקסון תיאר את דיפוזיית הזהות ככישלון של גיבוש הזהות בסוף גיל הנעורים, בעיקר במאמר "בעיית זהות האני" (1956) שנדפס שוב בקובץ זהות ומעגל החיים; מאוחר יותר העדיף את המונח בלבול זהות.