מושג
משבר זהות
המשבר הנורמטיבי של גיל ההתבגרות בתורת אריקסון, החמישי משמונת שלביו, שבו על הצעיר לשלב את הזדהויות העבר ואת יכולותיו החדשות לזהות בת-קיימא ולהתחייב לערכים ולתפקידים; כשהוא נכשל, תוצאתו היא בלבול זהות. אריקסון השתמש במונח לראשונה לתיאור חיילים משוחררים שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם, ובהמשך הרחיב אותו לנקודת המפנה ההתפתחותית של הנעורים.
התפתחות
1950
הוצג בידי אריק אריקסון
אריקסון טבע את המונח במלחמת העולם השנייה לתיאור חיילים משוחררים במרפאת השיקום לוותיקים של בית החולים הר ציון בסן פרנסיסקו, שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם; הוא תיאר את המשבר כגיל החמישי בספרו ילדות וחברה, ושחזר את מקור המונח בפתח דבר לספר זהות: נעורים ומשבר.
מתוך ילדות וחברה (1950);זהות, נעורים ומשבר (1968)
קשרים
- 1950 הוצג בידי אריק אריקסון
אריקסון טבע את המונח במלחמת העולם השנייה לתיאור חיילים משוחררים במרפאת השיקום לוותיקים של בית החולים הר ציון בסן פרנסיסקו, שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם; הוא תיאר את המשבר כגיל החמישי בספרו ילדות וחברה, ושחזר את מקור המונח בפתח דבר לספר זהות: נעורים ומשבר.
חיבורים
- 1950
ספרו הראשון של אריקסון מחבר בין פסיכואנליזה קלינית, אנתרופולוגיה תרבותית והיסטוריה, וטוען שאין להבין את התפתחות הילד במנותק מן החברה שבה הוא גדל: כל תרבות פוגשת את שלבי הגוף ואת שלבי האני בדרכי חינוך משלה, ובאמצעותן מעצבת את סוג המבוגר שהיא זקוקה לו. החלק הראשון מציג את השיטה באמצעות תיאורי מקרה, שבהם הסימפטום נקרא בעת ובעונה אחת כאירוע גופני, כאירוע של האני וכאירוע חברתי, ומנסח מחדש את תורת המיניות הילדית של פרויד כמערכת של אזורים ואופנים: לכל אזור בגוף אופן פעולה אופייני – הכנסה פנימה, החזקה, שחרור, חדירה, הכלה – ההופך לדפוס של חיים חברתיים. החלק השני נשען על עבודת השדה של אריקסון בקרב שבט הסיו בדקוטה הדרומית ושבט היורוק בצפון קליפורניה. הוא מראה כיצד דרכי גידול הילדים של עם צייד ביזונים ושל עם דייג סלמון תואמות את כלכלתם ואת תמונת עולמם, וכיצד הסיו, שנותקו מאורח חייהם ההיסטורי, נותרו בלי זהות שאפשר לחיות על פיה. החלק השלישי עוסק בצמיחת האני: כישלון מוקדם של האני אצל ילדה סכיזופרנית, המשחק של הילד כדרך להשתלט על החוויה, והפרק "שמונה גילי האדם", המרחיב את השלבים הליבידינליים לרצף של משברים פסיכו-סוציאליים לאורך מעגל החיים כולו, מאמון בסיסי מול חוסר אמון בינקות ועד שלמות האני מול ייאוש בזקנה. החלק האחרון, "הנעורים והתפתחות הזהות", מוליך את מושג הזהות אל ההיסטוריה: הקטבים של הזהות האמריקנית, דימויי הילדות של היטלר, הנקראים כפנייה אל מרד הנעורים של הצעירים הגרמנים, והסרט הסובייטי על נעוריו של מקסים גורקי, הנקרא כתעודה של זהות מהפכנית רוסית מתהווה. הספר, שיצא במהדורה מתוקנת ומורחבת ב־1963, הביא לקהל רחב את השלבים הפסיכו-סוציאליים ואת מושג משבר הזהות.
- 1968
הניסוח המלא ביותר של אריקסון לתורת הזהות שלו. הספר מתחקה אחר גיבוש הזהות לאורך מעגל החיים, מתאר את משבר הזהות של גיל ההתבגרות ואת צורותיו הפתולוגיות, ומפתח את מושג המורטוריום הפסיכו-חברתי, דחיית התחייבויות הבגרות שהחברה מעניקה לצעירים. בפתח הדבר מזכיר אריקסון שהמונח משבר זהות שימש לראשונה במלחמת העולם השנייה לתיאור חיילים משוחררים במרפאת השיקום לוותיקים של בית החולים הר ציון בסן פרנסיסקו, שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם. הפרקים המאוחרים מביאים את מושג הזהות אל שאלות שנות ה־60: גזע, מגדר ותנועות הנוער של העשור.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- ילדות וחברה1950מקור לקשר
- זהות, נעורים ומשבר1968מקור לקשר