מושג
זהות האני
בתיאוריה של אריקסון, התחושה, המתגבשת בגיל ההתבגרות, שאדם נשאר אותו אדם לאורך הזמן ושאחרים מכירים בו ככזה. היא מאחדת לכלל קוהרנטי את ההזדהויות של הילדות, את יכולותיו של האדם ואת התפקידים שהחברה מציעה לו; אריקסון ראה בה הישג של פעולת הסינתזה של האגו ולא דבר נתון מראש, וסבר שהיא נותרת פתוחה לשינוי לאורך מעגל החיים.
התפתחות
1946
הוצג בידי אריק אריקסון
אריקסון השתמש לראשונה במונח זהות האני במאמר "התפתחות האגו ושינוי היסטורי" (1946), והקדיש לו את דיונו המוקדם המלא ביותר במאמר "בעיית זהות האני" (1956); שניהם נדפסו שוב בקובץ זהות ומעגל החיים, והספר זהות: נעורים ומשבר (1968) הוא סיכום עמדתו.
מתוך זהות ומעגל החיים: מאמרים נבחרים (1959);זהות, נעורים ומשבר (1968)
קשרים
- 1946 הוצג בידי אריק אריקסון
אריקסון השתמש לראשונה במונח זהות האני במאמר "התפתחות האגו ושינוי היסטורי" (1946), והקדיש לו את דיונו המוקדם המלא ביותר במאמר "בעיית זהות האני" (1956); שניהם נדפסו שוב בקובץ זהות ומעגל החיים, והספר זהות: נעורים ומשבר (1968) הוא סיכום עמדתו.
- כנגדו ניצב פיזור זהות
בתכנית של אריקסון דיפוזיית הזהות היא הקוטב השלילי של משבר גיל הנעורים, שתוצאתו החיובית היא זהות האני.
חיבורים
- 1950
ספרו הראשון של אריקסון מחבר בין פסיכואנליזה קלינית, אנתרופולוגיה תרבותית והיסטוריה, וטוען שאין להבין את התפתחות הילד במנותק מן החברה שבה הוא גדל: כל תרבות פוגשת את שלבי הגוף ואת שלבי האני בדרכי חינוך משלה, ובאמצעותן מעצבת את סוג המבוגר שהיא זקוקה לו. החלק הראשון מציג את השיטה באמצעות תיאורי מקרה, שבהם הסימפטום נקרא בעת ובעונה אחת כאירוע גופני, כאירוע של האני וכאירוע חברתי, ומנסח מחדש את תורת המיניות הילדית של פרויד כמערכת של אזורים ואופנים: לכל אזור בגוף אופן פעולה אופייני – הכנסה פנימה, החזקה, שחרור, חדירה, הכלה – ההופך לדפוס של חיים חברתיים. החלק השני נשען על עבודת השדה של אריקסון בקרב שבט הסיו בדקוטה הדרומית ושבט היורוק בצפון קליפורניה. הוא מראה כיצד דרכי גידול הילדים של עם צייד ביזונים ושל עם דייג סלמון תואמות את כלכלתם ואת תמונת עולמם, וכיצד הסיו, שנותקו מאורח חייהם ההיסטורי, נותרו בלי זהות שאפשר לחיות על פיה. החלק השלישי עוסק בצמיחת האני: כישלון מוקדם של האני אצל ילדה סכיזופרנית, המשחק של הילד כדרך להשתלט על החוויה, והפרק "שמונה גילי האדם", המרחיב את השלבים הליבידינליים לרצף של משברים פסיכו-סוציאליים לאורך מעגל החיים כולו, מאמון בסיסי מול חוסר אמון בינקות ועד שלמות האני מול ייאוש בזקנה. החלק האחרון, "הנעורים והתפתחות הזהות", מוליך את מושג הזהות אל ההיסטוריה: הקטבים של הזהות האמריקנית, דימויי הילדות של היטלר, הנקראים כפנייה אל מרד הנעורים של הצעירים הגרמנים, והסרט הסובייטי על נעוריו של מקסים גורקי, הנקרא כתעודה של זהות מהפכנית רוסית מתהווה. הספר, שיצא במהדורה מתוקנת ומורחבת ב־1963, הביא לקהל רחב את השלבים הפסיכו-סוציאליים ואת מושג משבר הזהות.
- 1959
זהות ומעגל החיים: מאמרים נבחרים
המונוגרפיה הראשונה בסדרה Psychological Issues, המקבצת שלושה ממאמריו של אריקסון עם מבוא היסטורי מאת דייוויד רפפורט. המאמרים הם "התפתחות האגו ושינוי היסטורי" (1946), שבו השתמש אריקסון לראשונה במונח זהות האני; "צמיחה ומשברים של האישיות הבריאה"; ו"בעיית זהות האני" (1956), הדיון המוקדם המלא ביותר שלו בזהות האני, בפיזור זהות ככישלון של גיבוש הזהות בסוף גיל ההתבגרות, ובמורטוריום הפסיכו-חברתי. המבוא של רפפורט ממקם את התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון בתוך פסיכולוגיית האגו הפסיכואנליטית שייסד היינץ הרטמן, וקושר אותה לעיסוקו של הרטמן בהסתגלות.
- 1968
הניסוח המלא ביותר של אריקסון לתורת הזהות שלו. הספר מתחקה אחר גיבוש הזהות לאורך מעגל החיים, מתאר את משבר הזהות של גיל ההתבגרות ואת צורותיו הפתולוגיות, ומפתח את מושג המורטוריום הפסיכו-חברתי, דחיית התחייבויות הבגרות שהחברה מעניקה לצעירים. בפתח הדבר מזכיר אריקסון שהמונח משבר זהות שימש לראשונה במלחמת העולם השנייה לתיאור חיילים משוחררים במרפאת השיקום לוותיקים של בית החולים הר ציון בסן פרנסיסקו, שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם. הפרקים המאוחרים מביאים את מושג הזהות אל שאלות שנות ה־60: גזע, מגדר ותנועות הנוער של העשור.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- זהות ומעגל החיים: מאמרים נבחרים1959מקור לקשר
- זהות, נעורים ומשבר1968מקור לקשר
- ילדות וחברה1950מקור לקשר