מושג
מורטוריום פסיכו-חברתי
פרק זמן שהחברה מעניקה בין הילדות להתחייבויות הבגרות, שבו הצעיר רשאי לדחות הכרעות מחייבות ולהתנסות בחופשיות בתפקידים, באמונות ובהשתייכויות בדרך לגיבוש זהות. אריקסון ראה אותו ממוסד בצורות כמו חניכות, לימודים או שירות צבאי, ופירש את שנותיו של לותר במנזר כמורטוריום כזה.
התפתחות
ללא תאריך
הוצג בידי אריק אריקסון
אריקסון תיאר את גיל הנעורים כמורטוריום שהחברה מעניקה בין הילדות לבגרות, ובספר לותר הצעיר (1958) פירש את שנותיו של לותר במנזר כמורטוריום שכזה.
מתוך ילדות וחברה (1950);זהות, נעורים ומשבר (1968);לותר הצעיר: מחקר בפסיכואנליזה ובהיסטוריה (1958)
קשרים
- הוצג בידי אריק אריקסון
אריקסון תיאר את גיל הנעורים כמורטוריום שהחברה מעניקה בין הילדות לבגרות, ובספר לותר הצעיר (1958) פירש את שנותיו של לותר במנזר כמורטוריום שכזה.
חיבורים
- 1950
ספרו הראשון של אריקסון מחבר בין פסיכואנליזה קלינית, אנתרופולוגיה תרבותית והיסטוריה, וטוען שאין להבין את התפתחות הילד במנותק מן החברה שבה הוא גדל: כל תרבות פוגשת את שלבי הגוף ואת שלבי האני בדרכי חינוך משלה, ובאמצעותן מעצבת את סוג המבוגר שהיא זקוקה לו. החלק הראשון מציג את השיטה באמצעות תיאורי מקרה, שבהם הסימפטום נקרא בעת ובעונה אחת כאירוע גופני, כאירוע של האני וכאירוע חברתי, ומנסח מחדש את תורת המיניות הילדית של פרויד כמערכת של אזורים ואופנים: לכל אזור בגוף אופן פעולה אופייני – הכנסה פנימה, החזקה, שחרור, חדירה, הכלה – ההופך לדפוס של חיים חברתיים. החלק השני נשען על עבודת השדה של אריקסון בקרב שבט הסיו בדקוטה הדרומית ושבט היורוק בצפון קליפורניה. הוא מראה כיצד דרכי גידול הילדים של עם צייד ביזונים ושל עם דייג סלמון תואמות את כלכלתם ואת תמונת עולמם, וכיצד הסיו, שנותקו מאורח חייהם ההיסטורי, נותרו בלי זהות שאפשר לחיות על פיה. החלק השלישי עוסק בצמיחת האני: כישלון מוקדם של האני אצל ילדה סכיזופרנית, המשחק של הילד כדרך להשתלט על החוויה, והפרק "שמונה גילי האדם", המרחיב את השלבים הליבידינליים לרצף של משברים פסיכו-סוציאליים לאורך מעגל החיים כולו, מאמון בסיסי מול חוסר אמון בינקות ועד שלמות האני מול ייאוש בזקנה. החלק האחרון, "הנעורים והתפתחות הזהות", מוליך את מושג הזהות אל ההיסטוריה: הקטבים של הזהות האמריקנית, דימויי הילדות של היטלר, הנקראים כפנייה אל מרד הנעורים של הצעירים הגרמנים, והסרט הסובייטי על נעוריו של מקסים גורקי, הנקרא כתעודה של זהות מהפכנית רוסית מתהווה. הספר, שיצא במהדורה מתוקנת ומורחבת ב־1963, הביא לקהל רחב את השלבים הפסיכו-סוציאליים ואת מושג משבר הזהות.
- 1958
לותר הצעיר: מחקר בפסיכואנליזה ובהיסטוריה
מחקרו של אריקסון על נעוריו של מרטין לותר, שההוצאה לאור מציגה כפסיכוביוגרפיה המיישמת את רעיונותיו על ההתפתחות האנושית ועל משבר הזהות לגבי הדמות המרכזית של הרפורמציה הפרוטסטנטית. הספר קורא את שנות המשבר של לותר במנזר כמשבר זהות ממושך וכמורטוריום פסיכו-חברתי, פרק זמן שבו נדחות ההתחייבויות המחייבות של הבגרות. לטענתו, הדרך שבה פתר לותר את משברו האישי הפכה לנקודת מפנה בתולדות הדת של תקופתו. בכך שקרא את המשבר הפנימי של מנהיג יחד עם המשבר ההיסטורי של זמנו, נעשה הספר לאחד מיסודותיהן של הפסיכוהיסטוריה והפסיכוביוגרפיה.
- 1968
הניסוח המלא ביותר של אריקסון לתורת הזהות שלו. הספר מתחקה אחר גיבוש הזהות לאורך מעגל החיים, מתאר את משבר הזהות של גיל ההתבגרות ואת צורותיו הפתולוגיות, ומפתח את מושג המורטוריום הפסיכו-חברתי, דחיית התחייבויות הבגרות שהחברה מעניקה לצעירים. בפתח הדבר מזכיר אריקסון שהמונח משבר זהות שימש לראשונה במלחמת העולם השנייה לתיאור חיילים משוחררים במרפאת השיקום לוותיקים של בית החולים הר ציון בסן פרנסיסקו, שאיבדו את תחושת האחידות והרציפות של עצמם. הפרקים המאוחרים מביאים את מושג הזהות אל שאלות שנות ה־60: גזע, מגדר ותנועות הנוער של העשור.
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- ילדות וחברה1950מקור לקשר
- זהות, נעורים ומשבר1968מקור לקשר
- לותר הצעיר: מחקר בפסיכואנליזה ובהיסטוריה1958מקור לקשר