ספר
זהות ומעגל החיים: מאמרים נבחרים
Identity and the Life Cycle: Selected Papers
המונוגרפיה הראשונה בסדרה Psychological Issues, המקבצת שלושה ממאמריו של אריקסון עם מבוא היסטורי מאת דייוויד רפפורט. המאמרים הם "התפתחות האגו ושינוי היסטורי" (1946), שבו השתמש אריקסון לראשונה במונח זהות האני; "צמיחה ומשברים של האישיות הבריאה"; ו"בעיית זהות האני" (1956), הדיון המוקדם המלא ביותר שלו בזהות האני, בפיזור זהות ככישלון של גיבוש הזהות בסוף גיל ההתבגרות, ובמורטוריום הפסיכו-חברתי. המבוא של רפפורט ממקם את התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון בתוך פסיכולוגיית האגו הפסיכואנליטית שייסד היינץ הרטמן, וקושר אותה לעיסוקו של הרטמן בהסתגלות.
רעיונות מרכזיים
- זהות האני, מונח שאריקסון השתמש בו לראשונה ב־1946, היא תחושת האחידות והרציפות שהאגו משיג ושאחרים מכירים בה.
- פיזור זהות הוא כישלון של גיבוש הזהות בסוף גיל ההתבגרות.
- החברה מעניקה לצעירים מורטוריום פסיכו-חברתי, דחייה של התחייבויות הבגרות שבמהלכה אפשר לגבש זהות.
- לפי המבוא של רפפורט, התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון שייכת לפסיכולוגיית האגו שייסד הרטמן ומרחיבה את עיסוקה בהסתגלות.
מה הוא מראה
- 1946
אריק אריקסון הצגת זהות האני
אריקסון השתמש לראשונה במונח זהות האני במאמר "התפתחות האגו ושינוי היסטורי" (1946), והקדיש לו את דיונו המוקדם המלא ביותר במאמר "בעיית זהות האני" (1956); שניהם נדפסו שוב בקובץ זהות ומעגל החיים, והספר זהות: נעורים ומשבר (1968) הוא סיכום עמדתו.
אריק אריקסון הצגת פיזור זהות
אריקסון תיאר את דיפוזיית הזהות ככישלון של גיבוש הזהות בסוף גיל הנעורים, בעיקר במאמר "בעיית זהות האני" (1956) שנדפס שוב בקובץ זהות ומעגל החיים; מאוחר יותר העדיף את המונח בלבול זהות.
פיזור זהות ניצב כנגד זהות האני
בתכנית של אריקסון דיפוזיית הזהות היא הקוטב השלילי של משבר גיל הנעורים, שתוצאתו החיובית היא זהות האני.
- 1959
היינץ הרטמן השפעה על אריק אריקסון
במבוא שכתב לספרו של אריקסון "Identity and the Life Cycle" (1959) מיקם דייוויד רפפורט את התאוריה הפסיכוסוציאלית של אריקסון בתוך פסיכולוגיית האגו שייסד הרטמן, וקשר אותה לעיסוקו של הרטמן בהסתגלות.
- 1958
היינץ הרטמן השפעה על דייוויד רפפורט
רפפורט תרגם לאנגלית את חיבורו של הרטמן מ-1939 (1958), ובסקירה ההיסטורית שלו על פסיכולוגיית האגו הפסיכואנליטית (1959) ראה בעבודתו של הרטמן את הבסיס לתחום שביקש לעשות בו סדר שיטתי.