מושג
העברה נגדית
התגובות הרגשיות של האנליטיקאי למטופל, כולל אלה שמעוררת ההעברה.
- מושגי־משנה
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 8
- קשור ל
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1910 נותן שם להעברה הנגדית של האנליטיקאי וקורא לאנליטיקאים להכיר בה ולהתגבר עליה.
נגזר מתוך
- העברה 1910
פותח בידי
- היינריך ראקר 1948 ממאמריו מ-1948 באגודה הפסיכואנליטית הארגנטינאית ואילך ראה ראקר בהעברה הנגדית כלי טכני להבנת המטופל ולא רק סכנה. ב-1957 טען שיש להבין אותה כמכלול התגובה הנפשית של האנליטיקאי, שבתוכו מבחינים בין הזדהויות תואמות למשלימות. הוא הגיע לכך באופן עצמאי, במקביל לפולה היימן שעבדה בכיוון דומה.
- דונלד ויניקוט 1949 טוען שעל האנליטיקאי, בייחוד עם מטופלים פסיכוטיים ואנטי-סוציאליים, להכיר בשנאתו שלו, להבחין בין מה שאובייקטיבי בה לבין שאריות אישיות, ולשמור אותה זמינה לעבודה האנליטית.
- אוטו קרנברג 1965 קרנברג צידד בתפיסה רחבה, "טוטליסטית", של ההעברה הנגדית כתגובה הרגשית הכוללת של האנליטיקאי למטופל, ולא רק כקונפליקטים הלא-פתורים של האנליטיקאי עצמו, וראה בה מקור מידע חשוב במיוחד בטיפול במטופלים גבוליים ובמטופלים אחרים הסובלים מהפרעות קשות.