מושג
השלישי האנליטי
המונח שטבע תומאס אוגדן ב-1994 לסובייקטיביות שלישית שהמטפל והמטופל יוצרים יחד במצב האנליטי. היא לא מודעת, נוצרת במשותף, וכל אחד מן המשתתפים חווה אותה באופן שונה. לדעת אוגדן, המטפל מגיע אליה בעיקר דרך הרוורי: מחשבות, רגשות ותחושות גופניות שנדמים בטלים ועולים בו במהלך הפגישה, ואותם ראה כעובדות קליניות על היחסים האנליטיים ולא כהסחת דעת פרטית. את צורתה בהזדהות השלכתית כינה השלישי המשעבד, שבו שני המשתתפים נבלעים בו בחלקם, ואם האנליזה מצליחה, חוזרים אל הסובייקטיביות הנפרדת שלהם בצורה שהשתנתה.
- מושג־על
- העברה נגדית
- הוצג בידי
- תומאס ה. אוגדן
- חיבורים מרכזיים
- 4
הוצג בידי
- תומאס ה. אוגדן 1994 אוגדן הציג את המושג במאמרו מ-1994 ובספרו 'סובייקטים של אנליזה' מאותה שנה, שבו פרק נוסף מתאר את השלישי המשעבד של ההזדהות ההשלכתית.
נגזר מתוך
- מרחב פוטנציאלי 1994 אוגדן עיצב את השלישי האנליטי על פי רעיונו של ויניקוט שאין תינוק מחוץ ליחידת אם-תינוק, ועל פי תחום הביניים שיחידה זו יוצרת.
- הזדהות השלכתית 1994 אוגדן ניסח מחדש את ההזדהות ההשלכתית כצורה של השלישי האנליטי, השלישי המשעבד, שבו הסובייקטיביות הנפרדות של המטפל והמטופל נבלעות בחלקן ואז מושבות.
התפצל אל
- שלישיוּת 2004 השלישיוּת של בנג'מין נשענת על השלישי האנליטי של אוגדן אך נבדלת ממנו. היא אינה רואה בשלישי ישות שנוצרת במשותף בין המטפל למטופל, ובוודאי לא שלישי משעבד, אלא עיקרון או פונקציה של התמסרות למציאות משותפת ששניהם יכולים להכיר בה.