מושג
הזדהות משלימה
בתפיסת ההעברה הנגדית של ראקר, הזדהות של האנליטיקאי עם אחד מהאובייקטים הפנימיים של המטופל, כמו הסופר-אגו שלו או דמות הורית דוחה. מאחר שהמטופל מתייחס לאנליטיקאי כאל אותו אובייקט, האנליטיקאי מרגיש שמתייחסים אליו כך ונמשך למלא את תפקידו; לפי ראקר, הזדהויות כאלה מתחזקות ככל שהאנליטיקאי נכשל בהזדהות התואמת או דוחה אותה, וההכרה בהן מלמדת על מה שמתרחש בהעברה.
- מושג־על
- העברה נגדית
- הוצג בידי
- היינריך ראקר
- חיבורים מרכזיים
- 1
הוצג בידי
- היינריך ראקר 1957 ראקר כינה "הזדהות משלימה" את הזדהותו של האנליטיקאי עם האובייקטים הפנימיים של המטופל, בעקבות ביטוי של הלנה דויטש. האנליטיקאי מרגיש שמתייחסים אליו כאל האובייקט שהמטופל משליך עליו. הוא עשה זאת במאמר "המשמעויות והשימושים של העברה נגדית" (הוצג ב-1953, פורסם ב-1957).