גרף המושגים, האישים והחיבורים

משרטטים את הגרף…

פסיכופדיה
מקרא

צמתים

קשרים

במנוחה כל קשר הוא קו אפור דק. צבעו מופיע כשמצביעים עליו ובמיקוד.

מאמר

אנליזה של מצב סכיזופרני עם דפרסונליזציה

Analysis of a Schizophrenic State with Depersonalization

הרברט רוזנפלד · 1947

מאמרו הראשון של רוזנפלד, המבוסס על מקרה ההכשרה הראשון שלו באגודה הפסיכואנליטית הבריטית, מתאר אנליזה של מטופל סכיזופרני מבוגר הסובל מדפרסונליזציה, שטופל בפרשנות בלבד, בלי לשנות את הסטינג האנליטי. לעתים קרובות מתואר המקרה כמקרה הפסיכוטי הבוגר הראשון שטופל בהצלחה בשיטה פסיכואנליטית פרשנית טהורה. המאמר נשען על תיאורה של מלאני קליין את המנגנונים הסכיזואידיים, שפורסם זמן קצר קודם לכן, והיה המאמר הקליני הראשון שעשה שימוש במושג ההזדהות ההשלכתית שלה. רוזנפלד מייחס את התפרקות האני של המטופל ואת תחושת הדפרסונליזציה לפיצול מופרז ולהשלכה של חלקי עצמי אל תוך אובייקטים, ומתאר את ההעברה הפסיכוטית של המטופל אל האנליטיקאי. המאמר הודפס שוב בספר מצבים פסיכוטיים (1965) ובקובץ Rosenfeld in Retrospect (2008).

רעיונות מרכזיים

  • אפשר לנהל אנליזה של מטופל סכיזופרני מבוגר בשיטה פרשנית טהורה, בלי לשנות את הסטינג האנליטי הקלאסי.
  • פיצול מופרז והזדהות השלכתית של חלקי עצמי אל תוך אובייקטים עומדים ביסוד התפרקות האני וחוויית הדפרסונליזציה.
  • המאמר היה היישום הקליני הראשון של מושג ההזדהות ההשלכתית, שקליין טבעה זמן קצר קודם לכן.
  • המטופל הפסיכוטי מפתח העברה שבה האנליטיקאי נחווה כנושא החלקים המושלכים של המטופל, ואפשר לפרש העברה זו.

מה הוא מראה

  • מלאני קליין השפעה על הרברט רוזנפלד

    רוזנפלד ביסס את עבודתו על הפסיכוזה על תיאורה של קליין את העמדה הפרנואידית-סכיזואידית: מאמרו הראשון (1947) פירש את הדפרסונליזציה לאור הערותיה שפורסמו זה עתה על מנגנונים סכיזואידיים, על פיצול ועל הזדהות השלכתית, ובהמשך הרחיב את תאוריית הקנאה שלה אל הנרקיסיזם.
  • הרברט רוזנפלד פיתוח העברה פסיכוטית

    בניגוד לדעה שמטופלים פסיכוטיים אינם מפתחים העברה, ניתח רוזנפלד מטופלים סכיזופרנים בלי לשנות את הסטינג הקלאסי והראה שהם מפתחים העברה עזה, שבה האנליטיקן משמש נשא לחלקים המושלכים של המטופל; הוא כינה אותה פסיכוזת העברה ושם את פירושה בלב הטכניקה שלו.
  • 1947

    הרברט רוזנפלד פיתוח הזדהות השלכתית

    המקרה שתיאר רוזנפלד ב-1947 היה המאמר הקליני הראשון שעשה שימוש בהזדהות השלכתית, שקליין כינתה זה עתה, ומאוחר יותר הוא מיין את צורותיה לפי מניען: השלכות תקשורתיות שהאנליטיקן יכול להכיל, לעומת השלכות מפריקות ושולטות שתכליתן להכחיש נפרדות ותלות.
  • העברה פסיכוטית נגזר מתוך הזדהות השלכתית

    לפי רוזנפלד, ההעברה הפסיכוטית מתממשת דרך הזדהות השלכתית: המטופל משליך חלקים מפוצלים של העצמי אל תוך האנליטיקן, שנחווה אז כחלקים אלה ולא כאדם נפרד.

מצוטט בערכים

באנגלית

Esc

↑ ↓ למעבר · Enter לפתיחה · Esc לסגירה