מאמר
גישה קלינית לתאוריה הפסיכואנליטית של דחפי החיים והמוות: חקירה של ההיבטים התוקפניים של הנרקיסיזם
A Clinical Approach to the Psychoanalytic Theory of the Life and Death Instincts: An Investigation into the Aggressive Aspects of Narcissism
תרומה מוזמנת לקונגרס ה־27 של האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית בווינה ב־1971, שבה ניגש רוזנפלד לתאוריית דחפי החיים והמוות דרך העבודה הקלינית עם מטופלים נרקיסיסטיים. הוא מבחין בין ההיבטים הליבידינליים של הנרקיסיזם, שבהם העצמי עובר אידיאליזציה באמצעות החזקה אומניפוטנטית באובייקטים טובים, לבין ההיבטים ההרסניים שלו, שבהם החלקים ההרסניים והאומניפוטנטיים של העצמי הם שעוברים אידיאליזציה. בנרקיסיזם ההרסני חלקים אלה פונים נגד כל תלות אוהבת באובייקט, ובכלל זה באנליטיקאי, ונגד חלקי העצמי המבקשים אותה. רוזנפלד משווה את הארגון הנרקיסיסטי לכנופיה המתנהלת כמו המאפיה, המחזיקה בשבי את העצמי התלותי ומענישה כל צעד לקראת עזרה. המאמר טבע את המונח נרקיסיזם הרסני; הוא הודפס שוב בקובץ Melanie Klein Today (1988), ואנדרה גרין ואוטו קרנברג אימצו אותו מאוחר יותר.
רעיונות מרכזיים
- לנרקיסיזם יש היבטים ליבידינליים, שבהם אובייקטים טובים מוחזקים באופן אומניפוטנטי, והיבטים הרסניים, שבהם החלקים ההרסניים של העצמי עוברים אידיאליזציה.
- בנרקיסיזם ההרסני, העצמי ההרסני שעבר אידיאליזציה תוקף כל תלות אוהבת באובייקט, ובכלל זה באנליטיקאי.
- הארגון הנרקיסיסטי פועל ככנופיית מאפיה המחזיקה בשבי את חלקי העצמי התלותיים.
- המחקר הקליני של הנרקיסיזם מעניק לתאוריית דחפי החיים והמוות בסיס קליני.
מה הוא מראה
- 1971
הרברט רוזנפלד הצגת נרקיסיזם הרסני
במאמרו לקונגרס מ-1971 העמיד רוזנפלד את ההיבט ההרסני של הנרקיסיזם לצד ההיבט הליבידינלי שתיאר ב-1964: אידיאליזציה של החלקים ההרסניים והאומניפוטנטיים של העצמי, המאורגנים ככנופיה נגד העצמי התלותי. הוא שב אליו בפרק על נרקיסיזם הרסני ודחף המוות בספרו מבוי סתום ופרשנות (1987).
- 1964
הרברט רוזנפלד עיבוד מחדש של נרקיסיזם
בעוד שפרויד ראה בנרקיסיזם ליבידו שנסוג מן האובייקטים אל האני, עיצב אותו רוזנפלד מחדש במושגים קלייניאניים כיחס אובייקט אומניפוטנטי המתגונן מפני תלות וקנאה, בעל היבט ליבידינלי והיבט הרסני.
- 1971
נרקיסיזם הרסני נגזר מתוך דחף המוות
רוזנפלד הציג את הנרקיסיזם ההרסני כגישה קלינית לתאוריית דחפי החיים והמוות של פרויד: לפי תיאורו, הארגון הנרקיסיסטי ההרסני, שזוכה לאידיאליזציה, הוא המקום שבו דחף המוות מתגלה בקליניקה.