רנה שפיץ היה פסיכואנליטיקאי שנולד בווינה וגדל בהונגריה, ובעידודו של שנדור פרנצי היה מן הראשונים שעברו אנליזה לימודית אצל פרויד עצמו; הוא פעל בווינה, בברלין ובפריז, היגר לניו יורק ב-1939 ובעשורים האחרונים לחייו חי בדנוור. כחלוץ התצפית הישירה והמצולמת בתינוקות תיאר את ההוספיטליזם ואת הדיכאון האנקליטי אצל תינוקות שנשלל מהם הטיפול האימהי, ועבודה זו הזינה את תיאור הקיפוח האימהי של בולבי. בספרו "השנה הראשונה לחיים" עקב אחר האופן שבו מתגבש יחס האובייקט הראשון של התינוק בשלבים המסומנים בתגובת החיוך, בחרדת גיל שמונה חודשים ובמחוות ה"לא", שאותן כינה מארגני הנפש.
- לידה
- 1887
- פטירה
- 1974
- ידוע בזכות
- השפיע על
- ג'ון בולבי
בהשפעת
- אנה פרויד 1935 בווינה ב-1935–1936 היה שפיץ בין האנליטיקאים הצעירים שהתקבצו סביב אנה פרויד והשתתף בסמינר שלה על אנליזת ילדים.
- שאנדור פרנצי בצעירותו בבודפשט שמע שפיץ את הרצאותיו של פרנצי, ובעידודו פנה לאנליזה אצל פרויד.
הצגת
- דיכאון אנקליטי 1946 שפיץ טבע את המונח במאמר מ-1946 שכתב עם קתרין וולף.
- מארגני הנפש 1959 שפיץ פרש את עקרון המארגנים שלו בתאוריית שדה גנטית של היווצרות האני (1959), ובנה סביבו את שנת החיים הראשונה.
- חרדת החודש השמיני שפיץ קרא לפחד מפני זרים של התינוק חרדת החודש השמיני, ראה בה את החרדה הממשית הראשונה ועשה אותה לסימנו של האובייקט הליבידינאלי הממשי.
במחלוקת עם
- סמואל פינו 1955 ביקורתו של פינו מ-1955 על מחקרי שפיץ על הוספיטליזם ועל דיכאון אנקליטי עוררה תשובה מצד שפיץ באותו גיליון של Psychological Bulletin.
- ג'ון בולבי 1958 ב-1958 מנה בולבי את שפיץ בין האנליטיקאים שאף שהתבוננו מקרוב בתגובתיות החברתיות של תינוקות, העניקו בתאוריה קדימות לצורכי המזון והחום וראו בקשר לאם דבר משני.