אישיות
לו אנדריאס-סלומה
סופרת ופסיכואנליטיקאית גרמנייה ילידת רוסיה, שנולדה בסנקט פטרבורג ונודעה עוד לפני הפסיכואנליזה בספרה על ניטשה ובקשרי הידידות שלה עם ניטשה, פאול רה ורילקה. היא פגשה את פרויד בקונגרס ויימאר ב־1911, למדה אצלו בווינה ב־1912–1913, פתחה ב־1915 את הקליניקה הפסיכואנליטית הראשונה בגטינגן והתקבלה ב־1922 לאגודה הפסיכואנליטית של וינה. מאמריה ב״אימאגו״, ובמיוחד על הארוטיקה האנאלית (1916) ועל הנרקיסיזם כתנועה כפולה של התבססות עצמית ושל התמזגות עם הכול (1921), העניקו לתורת הדחפים מפנה פילוסופי ופואטי שפרויד העריך.
רעיונות
- 1916 פיתוח ארוטיקה אנאלית
במאמר ״אנאלי ומיני״ (1916) רואה אנדריאס־סלומה בחינוך לניקיון את האיסור הראשון שהילד פוגש, שדרכו נוצר האני והאנאלי נעשה לדגם של הנדחה והמעורר גועל; היא מתארת את איבר המין הנשי כ״שכור״ מן הקלואקה, ביטוי שפרויד אימץ ב־1917.
- 1921 הצגת הכיוון הכפול של הנרקיסיזם
במאמר ״הנרקיסיזם ככיוון כפול״ (״אימאגו״, 1921) טוענת אנדריאס־סלומה שהנרקיסיזם נע בעת ובעונה אחת אל התבססותו של אני תחום ובחזרה אל אחדות בלתי מחולקת עם הכול, ומתחקה אחר התנועה הכפולה הזאת באהבת האובייקט, באמנות, בדת, במוסר ובמחלה.
- 1921 עיבוד מחדש של נרקיסיזם
בהמשך למאמרו של פרויד ״על הנרקיסיזם״ (1914) ראתה אנדריאס־סלומה בנרקיסיזם לא שלב שיש להותירו מאחור וגם לא אהבה עצמית בלבד, אלא ליווי מתמשך של כל השקעה ליבידינלית: התבססות עצמית ובה בעת התמוססות של העצמי בחזרה אל מה שעדיין אינו תחום.
השפעה
קרבה
- 1912 בהשפעת זיגמונד פרויד
לאחר שפגשה את פרויד בקונגרס ויימאר ב־1911, שהתה אנדריאס־סלומה בווינה ב־1912–1913, השתתפה בהרצאותיו ובמפגשי יום רביעי ותיעדה זאת ביומנה ״בבית ספרו של פרויד״; מכתבה הפתוח מ־1931, לרגל יום הולדתו השבעים וחמישה, מפרט את מה שקיבלה מתורתו.
- 1917 השפעה על זיגמונד פרויד
במאמר ״על המרות דחף, ובמיוחד של הארוטיקה האנאלית״ (1917) אימץ פרויד את הדימוי של אנדריאס־סלומה, שלפיו הנרתיק ״שכור״ מן החלחולת, וציטט בהערת שוליים את מאמרה ״אנאלי ומיני״ (״אימאגו״, 1916).
מחלוקת
- 1916 במחלוקת עם קרל גוסטב יונג
במאמר ״אנאלי ומיני״ מבקרת אנדריאס־סלומה את הליבידו המנותק מן המיניות של יונג: לטענתה, כשהוא ממקם את מהות המיניות מחוץ לה, הוא מחזיר את הדואליזם הישן ומצטרף לתאוריה הישנה שגינתה את המין.
- 1916 במחלוקת עם אלפרד אדלר
במאמר ״אנאלי ומיני״ טוענת אנדריאס־סלומה שאדלר, כמו יונג, מאבד את תפיסת המיניות של פרויד, עד שאצלו הנוירוזה אינה אלא מהלך גרוע יותר של הנפש עצמה, והיא סבורה שיש להפריד בין פרויד לאדלר בתקיפות רבה עוד יותר מאשר בין פרויד ליונג.
חיבורים
גלריה
לו אנדריאס-סלומה (משמאל) עם ארתור שניצלר וריכרד בר-הופמן בפראטר, וינה, בערך 1895; צלם לא ידוע (הספרייה הלאומית האוסטרית) 
הקונגרס הפסיכואנליטי הבינלאומי, ויימאר, 21 בספטמבר 1911; לו אנדריאס-סלומה חמישית משמאל בשורה הקדמית של היושבים, עטופה ברדיל פרווה. צילום: פרנץ פלטל 
לואיזה פון סלומה (לימים לו אנדריאס-סלומה), דיוקן סטודיו במלוא הקומה, בערך 1880; שעתוק מאת פרנק בק, 2016
הערות שוליים
- הנרקיסיזם ככיוון כפול1921מקור לקשר
- ״אנאלי״ ו״מיני״1916מקור לקשר
- על המרות דחף, ובמיוחד של הארוטיקה האנאלית1917מקור לקשר
- בבית ספרו של פרויד: יומן של שנה, 1912–19131958מקור לקשר
- תודתי לפרויד: מכתב פתוח לפרופסור זיגמונד פרויד ליום הולדתו השבעים וחמישה1931מקור לקשר