מושג
הכיוון הכפול של הנרקיסיזם
השקפתה של לו אנדריאס־סלומה, שהוצגה ב־1921, שלפיה הנרקיסיזם פונה לשני כיוונים בעת ובעונה אחת: אל ביסוסו של עצמי נפרד ותחום, ובחזרה אל מצב ראשוני שבו העצמי והעולם עדיין לא נפרדו. לפי השקפה זו הנרקיסיזם אינו שלב שהאדם גדל ממנו, אלא זרם תת־קרקעי מתמשך של כל החיים הליבידינליים: אהבת האובייקט מבקשת לשקם את האחדות שאבדה, הסובלימציה, האמנות והרגש הדתי ניזונים מאותו מקור, והמחלה נסוגה אליו.
התפתחות
1921
הוצג בידי לו אנדריאס-סלומה
במאמר ״הנרקיסיזם ככיוון כפול״ (״אימאגו״, 1921) טוענת אנדריאס־סלומה שהנרקיסיזם נע בעת ובעונה אחת אל התבססותו של אני תחום ובחזרה אל אחדות בלתי מחולקת עם הכול, ומתחקה אחר התנועה הכפולה הזאת באהבת האובייקט, באמנות, בדת, במוסר ובמחלה.
מתוך הנרקיסיזם ככיוון כפול (1921)
קשרים
- 1921 הוצג בידי לו אנדריאס-סלומה
במאמר ״הנרקיסיזם ככיוון כפול״ (״אימאגו״, 1921) טוענת אנדריאס־סלומה שהנרקיסיזם נע בעת ובעונה אחת אל התבססותו של אני תחום ובחזרה אל אחדות בלתי מחולקת עם הכול, ומתחקה אחר התנועה הכפולה הזאת באהבת האובייקט, באמנות, בדת, במוסר ובמחלה.
- נגזר מתוך נרקיסיזם ראשוני
המשיכה לאחור שבכיוון הכפול מכוונת אל אחדות הסובייקט והאובייקט הבלתי מובחנת שקודמת לאני, המצב שפרויד כינה נרקיסיזם ראשוני; אנדריאס־סלומה הופכת את המקור הזה לזרם קבוע ולא לשלב שחלף.
חיבורים
ראו גם
אישים
הערות שוליים
- הנרקיסיזם ככיוון כפול1921מקור לקשר