אישיות
הארי סטאק סאליבן
פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי אמריקאי, מייסד האסכולה הבין-אישית, שגרס כי האישיות קיימת רק בשדה יחסיו של האדם עם אחרים וכי הפסיכיאטריה היא חקר היחסים האלה. הוא התפרסם בזכות הטיפול הפסיכותרפי האינטנסיבי בחולי סכיזופרניה בבית החולים שפרד ואינוק פראט, ובוושינגטון ייסד את כתב העת Psychiatry ועמד בראש בית הספר לפסיכיאטריה של וושינגטון. רוב תורתו ראתה אור רק לאחר מותו, בספרים שנערכו מתוך הרצאותיו.
- לידה
- 1892
- פטירה
- 1949
- ידוע בזכות
- השפיע על
בהשפעת
- שאנדור פרנצי 1926 לאחר ששמע את הרצאותיו של פרנצי בניו יורק ב-1926, הפציר סאליבן בקלרה תומפסון לעבור אצלו אנליזה, כדי ששניהם יוכלו ללמוד את טכניקתו.
- זיגמונד פרויד סאליבן מנה את פרויד בין שלושת מייסדיה של פסיכיאטריה שלמה, ושמר את תשומת הלב שלו לתהליכים שמחוץ למודעות וליחסי הטיפול, אך זנח את תורת הליבידו.
- אדולף מאייר מן הפסיכוביולוגיה של מאייר אימץ סאליבן את חקר האדם כולו במצב חייו; בשנות העשרים, כשעבד סמוך לבלטימור, עמד בקשר הדוק עם חוגו של מאייר בג'ונס הופקינס.
הצגת
- פסיכואנליזה בין-אישית סאליבן הגדיר את הפסיכיאטריה כחקר מה שמתרחש בין בני אדם, ועל הגדרה זו ביסס את תורת האישיות, ההתפתחות וההפרעה הנפשית שלו; ההרצאות מ-1939 שיצאו לאור בשם "תפיסות של הפסיכיאטריה המודרנית" היו הניסוח השיטתי הראשון שלה.
- תצפית משתתפת סאליבן הפך את השתתפותו של הפסיכיאטר במצב הבין-אישי להנחת היסוד של השיטה הפסיכיאטרית, ופיתח אותה לעבודה הקלינית בהרצאותיו על הריאיון הפסיכיאטרי.
- עיוות פאראטקסי סאליבן המחיש את המונח במטופלת שגילתה, אחרי מאות שעות טיפול, שעד אז ראתה בו איש זקן ושמן בעל שיער לבן.
בשיתוף עם
- אדוארד ספיר מסוף שנות העשרים ועד מותו של ספיר ב-1939 פעלו השניים יחד לאחד את הפסיכיאטריה ומדעי החברה לתחום מחקר אחד.
- קלרה תומפסון סאליבן ותומפסון, חברים ועמיתים מראשית שנות העשרים, פעלו יחד עד סוף ימיו, וב-1943 היו שניהם בין מייסדי שלוחת ניו יורק של בית הספר לפסיכיאטריה של וושינגטון, לימים מכון ויליאם אלנסון וייט.
- פרידה פרום-רייכמן עמיתים בוושינגטון משלהי שנות השלושים: שניהם לימדו בבית הספר לפסיכיאטריה של וושינגטון, סאליבן הרצה בפני צוות צ'סטנאט לודג', שבו עבדה פרום-רייכמן, ושניהם נטלו חלק בייסוד מכון ויליאם אלנסון וייט.