פסיכואנליזה בין-אישית

הגישה לפסיכיאטריה ולפסיכואנליזה שייסד בעיקר הארי סטאק סאליבן, הרואה באישיות את הדפוס היציב יחסית של התנהלותו החוזרת של אדם מול בני אדם אחרים, ממשיים או מדומיינים, ולא תוצר של דחפים יצריים המתפתחים בתוך הפרט. היא מאתרת את מקור ההפרעה הנפשית בחרדה שנקלטה ממי שהיו משמעותיים בחיי האדם ובעיוותים שהיא כופה על יחסיו המאוחרים, ורואה באנליטיקאי משתתף בשדה שהוא חוקר. הגישה פותחה בידי קלרה תומפסון, אריך פרום ופרידה פרום-רייכמן, התמסדה במכון ויליאם אלנסון וייט, ומאוחר יותר הזינה את הפסיכואנליזה ההתייחסותית.