גרף המושגים, האישים והחיבורים

משרטטים את הגרף…

פסיכופדיה
מקרא

צמתים

קשרים

במנוחה כל קשר הוא קו אפור דק. צבעו מופיע כשמצביעים עליו ובמיקוד.

שאנדור פרנצי, צילום: אלאדאר סקלי, בודפשט, שנות ה-10 של המאה ה-20

אישיות

שאנדור פרנצי

1873–1933

קרדיט לתמונה: Aladár Székely, 1910נחלת הכללויקישיתוף

אנליטיקאי הונגרי, שותפו הקרוב של פרויד וחדשן בטכניקה הטיפולית.

לידה
1873
פטירה
1933

בשיתוף עם

  • ארנסט ג'ונס 1912 ה'וועדה' צמחה משיחה זו; ג'ונס ופרנצי היו בין מייסדיה.
  • אוטו ראנק 1924 ראנק ופרנצי כתבו יחד את 'מטרות ההתפתחות של הפסיכואנליזה' (1924), שטען לאנליזה הממוקדת בחוויה הנוכחית בהעברה.

אנליזה של

  • ארנסט ג'ונס 1913 ג'ונס תיאר זאת כאנליזה אישית שאולי הייתה הראשונה שערך פסיכואנליטיקאי, עוד לפני שקמה אנליזת ההכשרה.
  • מלאני קליין 1914
  • מיכאל בלינט 1924 אחרי שעזב את זקס, השלים בלינט את אנליזת ההכשרה שלו אצל פרנצי בבודפשט מאמצע שנות העשרים, ונעשה לתלמידו ולממשיך דרכו הקרוב ביותר.

השפעה על

  • הארי סטאק סאליבן 1926 לאחר ששמע את הרצאותיו של פרנצי בניו יורק ב-1926, הפציר סאליבן בקלרה תומפסון לעבור אצלו אנליזה, כדי ששניהם יוכלו ללמוד את טכניקתו.
  • מיכאל בלינט 1937 בלינט מייחס את נקודת המוצא המשותפת לעבודת אסכולת בודפשט על יחסי האובייקט המוקדמים ישירות לפרנצי, ודרכו לפרויד. הוא היה תלמידו של פרנצי וממשיך דרכו בפוליקליניקה של בודפשט, ולאחר מותו מוציא כתביו לאור, שתעתק ותרגם את 'היומן הקליני'.
  • אריך פרום ממאמרו מ־1935 על ההתניה החברתית של הטיפול הפסיכואנליטי ואילך צידד פרום בדרישתו של פרנצי לאנליטיקן המעניק למטופל חום ואישור ללא תנאי, מול מה שראה כריחוק הפטריצנטרי של פרויד.
כל ה־17
Esc

↑ ↓ למעבר · Enter לפתיחה · Esc לסגירה