מושג
אקטינג אאוט
ביטוי בפעולה, במקום בזכירה ובמילים, של משאלות, פנטזיות או זיכרונות לא-מודעים שהטיפול עורר, בין בפגישות ובין בחיי המטופל מחוצה להן. פרויד, שכינה זאת Agieren, ראה בכך חזרה הבאה במקום הזכירה, ולכן פועלת כהתנגדות בתוך ההעברה. אנליטיקאים מאוחרים יותר נחלקו בשאלה עד כמה יש לרסן אותה או להיעזר בה, ותשומת הלב לחלקו של האנליטיקאי עצמו בפעולה כזו הובילה למושג האנאקטמנט.
- מושג־על
- כפיית החזרה
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 4
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1905 באחרית הדבר למקרה דורה פרויד משתמש לראשונה בפועל 'agieren' לתיאור הפסקת הטיפול בידי המטופלת: בנקמתה בו, כפי שרצתה לנקום בהר ק., היא ביטאה בפעולה חלק מזיכרונותיה ומהפנטזיות שלה במקום לשחזר אותו בטיפול.
פותח בידי
- זיגמונד פרויד 1912 בכתביו על הטכניקה פרויד ממקם את האקטינג אאוט בתוך ההעברה: הדחפים הלא-מודעים מבקשים להתממש מחדש ולא להיזכר, המטופל רוצה לממש אותם ביחסיו עם האנליטיקאי, והטיפול צריך להחזירם אל הזכירה ואל העיבוד הנפשי.
עובד מחדש בידי
- שאנדור פרנצי 1924 יחד עם רנק, פרנצי הופך את סדר החשיבות של מאמר פרויד 'זכירה, חזרה ועיבוד' (1914), שראה ברצון לחוות מחדש במקום לזכור התנגדות: מה שאי אפשר לזכור אפשר רק לחזור עליו בטיפול, ולכן החזרה, שמעודדים אותה במכוון ואחר כך הופכים לזיכרון עכשווי, מקבלת את התפקיד המרכזי בטכניקה.
- אוטו ראנק 1924 יחד עם פרנצי, רנק הופך את סדר החשיבות של מאמר פרויד 'זכירה, חזרה ועיבוד' (1914), שראה ברצון לחוות מחדש במקום לזכור התנגדות: מה שאי אפשר לזכור אפשר רק לחזור עליו בטיפול, ולכן החזרה, שמעודדים אותה במכוון ואחר כך הופכים לזיכרון עכשווי, מקבלת את התפקיד המרכזי בטכניקה.