מושג
לא-מודע
בפסיכואנליזה, אותו חלק של החיים הנפשיים שתכניו מורחקים מן התודעה ואי אפשר להעלותם אליה כרצוננו, ובראשם משאלות ורעיונות מודחקים הממשיכים לפעול ומוצאים ביטוי מוסווה בחלומות, בסימפטומים ובפליטות. בטופיקה הראשונה של פרויד זוהי מערכת נפרדת מן הקדם-מודע ומן המודע; בטופיקה השנייה התפקוד הלא-מודע משתרע על האיד ועל חלקים מן האני ומן האני העליון.
להמשך קריאה- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 8
- קשור ל
- פעולת כשל
פותח בידי
- זיגמונד פרויד 1915 "הלא-מודע" מצדיק את ההנחה בדבר תהליכים נפשיים לא-מודעים ומפרט את תכונותיה המיוחדות של המערכת הלא-מודעת: היעדר סתירה, התהליך הראשוני והשקעותיו הניידות, היעדר זמן, והעמדת המציאות הנפשית במקום המציאות החיצונית.
עובד מחדש בידי
- ז'אן לפלאנש 1992 אצל לפלאנש הלא-מודע אינו מולד ואינו ביטוי של איד יצרי. הוא נוצר מן השאריות שלא תורגמו ממסרי האחר המבוגר, זר בתוך הסובייקט. לתגלית של פרויד הוא קורא מהפכה קופרניקאית שלא הושלמה: פרויד הסיט את מרכזו של הסובייקט אל האחר, אך שב ונסוג אל הסברים אנדוגניים ופילוגנטיים.
הוליד את
- פעולת כשל פעולת הכשל מוגדרת על פי מקורה בלא-מודע: פליטה או מעשה שנראים מקריים הם ביטוי מותר של מחשבות ודחפים שהתודעה אינה יודעת עליהם או אינה רוצה לדעת. אצל פרויד הפליטות, יחד עם החלומות, הן העדות היומיומית לקיומו של הלא-מודע אצל הבריא; לאקאן רואה בהן את המקום שבו פרויד חיפש את הלא-מודע.