צמתים

קשרים

מושג

שמות נוספים: פליטת פה

פליטת פה, טעות בכתיבה, שכחה או מעשה שגוי המסגירים כוונה לא-מודעת.

זיגמונד פרויד 1901 פרויד פרש את תאוריית פעולות הכשל בחיבור "לפסיכופתולוגיה של חיי היומיום", שנדפס בכתב העת Monatsschrift für Psychiatrie und Neurologie ב־1901 וכספר ב־1904: שכחת שמות וכוונות, פליטות פה ופליטות קולמוס, טעויות קריאה, מעשים משובשים ומעשים מקריים נתפסים בו כמעשים בעלי משמעות שמניעיהם לא-מודעים, ולא כתאונות. במקרה דורה הוא מפנה את הקוראים אל חיבור זה, וג'ונס מצטט ב־1908 את פרקיו על פליטות פה וקולמוס, מעשים משובשים ומעשים מקריים כחיבורו של פרויד.

זיגמונד פרויד 1905 מיישם את המעשה הסימפטומטי בעבודה קלינית במקרה דורה: משחקה של דורה בארנק קטן במהלך פגישה, פתיחתו והכנסת אצבע לתוכו, מתפרש כפנטומימה של אוננות, והסתרה חפוזה של מכתב שקראה כשפרויד נכנס לחדר ההמתנה מתפרשת כמעשה סימפטומטי נוסף. פרויד מגדיר מעשים כאלה כפעולות הנעשות באופן אוטומטי ונדחות כחסרות משמעות, ובמבט מקרוב יותר מתברר שהן נותנות ביטוי למחשבות ולדחפים לא-מודעים.
ארנסט ג'ונס 1908 ג'ונס רואה בעמידה על כך שלפליטה או למעשה מקרי אין סיבה, או שהם נובעים ממקרה או מחוסר תשומת לב, אחת הדרכים שבהן אדם מרחיק מן התודעה את מקורו של תהליך נפשי; ההתנגדות לשאלה מהיכן הוא בא מעידה שהמקור אינו קביל. לדעתו, האנליזה מגלה תמיד סיבה מדויקת.

לא-מודע פעולת הכשל מוגדרת על פי מקורה בלא-מודע: פליטה או מעשה שנראים מקריים הם ביטוי מותר של מחשבות ודחפים שהתודעה אינה יודעת עליהם או אינה רוצה לדעת. אצל פרויד הפליטות, יחד עם החלומות, הן העדות היומיומית לקיומו של הלא-מודע אצל הבריא; לאקאן רואה בהן את המקום שבו פרויד חיפש את הלא-מודע.
הדחקה לפי התיאור הקלאסי, פעולת כשל נובעת מהתערבות של מחשבה או משאלה שנדחקו מן התודעה מפני שאינן קבילות: השכחה, הפליטה או הנחת חפץ שלא במקומו מראים הן את התוכן המודחק והן את ההתנגדות לו. מקרה דורה מדבר על מעשים שהתודעה "אינה רוצה לדעת" עליהם, וג'ונס קושר את הסתרת מקורה של פליטה לכך שאינו קביל.