מושג
כפיית החזרה
חזרה על חוויות או דפוסים מכאיבים במקום לזכור אותם.
להמשך קריאה- מושגי־משנה
- אקטינג אאוט
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 3
- קשור ל
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1914 פרויד קרא בשם לכפייה לחזור במאמר "היזכרות, חזרה ועיבוד" (1914): מה שהמטופל אינו יכול לזכור חוזר בפעולה, ובעיקר בהעברה, והחזרה הזאת משרתת את ההתנגדות. פרנצי וראנק יוצאים ממאמר זה, ומייחסים לפרויד את מה שהראה מאז ב"מעבר לעקרון העונג": חשיבותה המכרעת של כפיית החזרה גם בנוירוזות.
פותח בידי
- זיגמונד פרויד 1919 ב"האלביתי" פרויד מייחס את הכפייה לחזור לדחפים עצמם: היא שולטת בלא-מודע, חזקה דיה כדי לגבור על עקרון העונג, ניכרת בשאיפותיו של הילד הקטן ובמהלכה של האנליזה, וכל מה שמזכיר אותה נחווה כאלביתי. לדיון המלא הוא מפנה לחיבור שכבר נכתב, "מעבר לעקרון העונג" (1920).
- שאנדור פרנצי 1924 יחד עם ראנק, פרנצי הופך את כפיית החזרה ליסוד הטכניקה האנליטית. החומר המכרע מעולם לא היה מודע ואפשר רק לחזור עליו, ולכן יש לאפשר את החזרה בסיטואציה האנליטית ואף לעורר אותה, ואז להפוך אותה לזיכרון אקטואלי. גם ההיזכרות עצמה נתפסת כצורה אחת של כפיית החזרה.
- אוטו ראנק 1924 יחד עם פרנצי, ראנק הופך את כפיית החזרה ליסוד הטכניקה האנליטית. החומר המכרע מעולם לא היה מודע ואפשר רק לחזור עליו, ולכן יש לאפשר את החזרה בסיטואציה האנליטית ואף לעורר אותה, ואז להפוך אותה לזיכרון אקטואלי. גם ההיזכרות עצמה נתפסת כצורה אחת של כפיית החזרה.
ניצב כנגד
- עקרון העונג 1919 פרויד מתאר כפייה לחזור הנובעת מן הדחפים וחזקה דיה כדי לגבור על עקרון העונג. "מעבר לעקרון העונג" (1920) מפתח זאת: הכפייה חוזרת אף על חוויות שמעולם לא הסבו עונג, ולכן פועלת מעבר לעקרון העונג ונגדו.