גרף המושגים, האישים והחיבורים

משרטטים את הגרף…

פסיכופדיה
מקרא

צמתים

קשרים

במנוחה כל קשר הוא קו אפור דק. צבעו מופיע כשמצביעים עליו ובמיקוד.

אוטו ראנק בקונגרס הפסיכואנליטי הבינלאומי בהאג, 1920; פרט מתוך תצלום קבוצתי, הצלם אינו ידוע (ספריית הקונגרס)

אישיות

אוטו ראנק

1884–1939

שמות נוספים: אוטו רוזנפלד

קרדיט לתמונה: Library of Congress, Prints and Photographs Division (LC-USZ62-139123)נחלת הכללויקישיתוף

פסיכואנליטיקאי אוסטרי, שנולד בווינה בשם אוטו רוזנפלד, ששימש משנת 1906 מזכיר האגודה הפסיכואנליטית הווינאית והיה מן המקורבים ביותר לפרויד: ערך את כתבי העת 'אימאגו' ו'כתב העת הבינלאומי לפסיכואנליזה', והחיל את הפסיכואנליזה על המיתוס, הספרות והאמנות. ספרו 'טראומת הלידה' (1924), שתלה את מקור החרדה בפרידה שבלידה ולא במצב האדיפלי, הוביל לפרידתו מפרויד. לאחר מכן פעל בפריז ובניו יורק ופיתח את 'תרפיית הרצון', המתמקדת ברצון היוצר של המטופל, ביחסים הטיפוליים ובסיום הטיפול.

לידה
1884
פטירה
1939

בשיתוף עם

  • זיגמונד פרויד 1909 ראנק עבד בצמוד לפרויד מ-1906 ועד אמצע שנות ה-20: פרויד הציע את הספר על מיתוס הגיבור ותרם לו, וראנק ערך תחתיו את כתב העת 'אימאגו'.
  • שאנדור פרנצי 1924 ראנק ופרנצי כתבו יחד את 'מטרות ההתפתחות של הפסיכואנליזה' (1924), שטען לאנליזה הממוקדת בחוויה הנוכחית בהעברה.
  • ג'סי טאפט 1936 טאפט תרגמה את 'תרפיית הרצון' ו'אמת ומציאות' של ראנק (1936), ולאחר מותו כתבה את הביוגרפיה הראשונה שלו (1958).

הצגת

  • הכפיל 1914 מחקרו של ראנק ב'אימאגו' (1914) הפך את הכפיל לנושא פסיכואנליטי, וקרא בו הגנה נרקיסיסטית מפני המוות.
  • טראומת הלידה 1924 ראנק הציג את טראומת הלידה כשורש החרדה והלא־מודע בספרו 'טראומת הלידה' (1924).
  • תרפיית הרצון 1929 ראנק כינה והציג את תרפיית הרצון בכרך השני של 'הטכניקה של הפסיכואנליזה' (1929).

עיבוד מחדש של

  • אקטינג אאוט 1924 יחד עם פרנצי, רנק הופך את סדר החשיבות של מאמר פרויד 'זכירה, חזרה ועיבוד' (1914), שראה ברצון לחוות מחדש במקום לזכור התנגדות: מה שאי אפשר לזכור אפשר רק לחזור עליו בטיפול, ולכן החזרה, שמעודדים אותה במכוון ואחר כך הופכים לזיכרון עכשווי, מקבלת את התפקיד המרכזי בטכניקה.
  • אסוציאציה חופשית 1924 יחד עם פרנצי דוחה רנק אנליזות שאוספות אסוציאציות ומתרגמות אותן אחת אחת, כאילו הן עיקר העבודה. האסוציאציות רק מראות היכן, ובאיזה עומק, נמצאים האפקטים הפעילים. אנליטיקאי שרק מניח למטופל לשייך ומפרש כל אסוציאציה לעצמה מוריד את האנליזה לרמה של ניסוי אסוציאציות.
  • הדחקה 1924 ראנק משריש את תהליך ההדחקה כולו בטראומת הלידה. חרדת הלידה היא המחסום הראשון המוצב מול השאיפה להשיב את העונג התוך-רחמי שאבד, ובה הוא מזהה את ההדחקה הראשונית, שההדחקות המאוחרות ושכחת הזיכרונות המוקדמים ביותר חוזרות עליה.
כל ה־18
Esc

↑ ↓ למעבר · Enter לפתיחה · Esc לסגירה