מושג
אידיאליזציה
האדרה נפשית של אובייקט, או של העצמי, שנחווה אז כמושלם אף שטבעו לא השתנה. פרויד (1914) הבחין בינה לבין העידון: האידיאליזציה פועלת על האובייקט, והעידון על הדחף. אצל קליין היא הגנה מוקדמת, המרחיקה אובייקט טוב לגמרי מאובייקט רודף.
התפתחות
1914
הוצג בידי זיגמונד פרויד
פרויד מדבר ב־1905 על אידיאליזציה של הדחף בסטיות. ב־1914 הוא מגדיר את האידיאליזציה כתהליך הפועל על האובייקט, אפשרי בליבידו של האני כמו בליבידו של האובייקט, כמו בהערכת היתר המינית של האובייקט האהוב, וקושר אותה להיווצרות אידיאל האני.
מתוך שלוש מסות על התיאוריה של המיניות (1905);הצגת הנרקיסיזם (1914)
1946
פותח בידי מלאני קליין
קליין מציבה את האידיאליזציה בין ההגנות המוקדמות ביותר של העמדה הפרנואידית-סכיזואידית. היא קשורה בפיצול ומגזימה את ההיבטים הטובים של השד כדי להגן מפני הפחד מן השד הרודף.
מתוך הערות לכמה מנגנונים סכיזואידיים (1946)
קשרים
- 1914 הוצג בידי זיגמונד פרויד
פרויד מדבר ב־1905 על אידיאליזציה של הדחף בסטיות. ב־1914 הוא מגדיר את האידיאליזציה כתהליך הפועל על האובייקט, אפשרי בליבידו של האני כמו בליבידו של האובייקט, כמו בהערכת היתר המינית של האובייקט האהוב, וקושר אותה להיווצרות אידיאל האני.
- 1914 התפצל אל עידון
פרויד מפריד בין השניים: העידון מפנה את הדחף אל מטרה לא מינית, והאידיאליזציה מאדירה את האובייקט בלי לשנותו. אידיאל האני תובע עידון אך אינו יכול לכפות אותו, ולכן אידיאל נעלה אינו ראיה שהעידון הצליח.
- 1946 פותח בידי מלאני קליין
קליין מציבה את האידיאליזציה בין ההגנות המוקדמות ביותר של העמדה הפרנואידית-סכיזואידית. היא קשורה בפיצול ומגזימה את ההיבטים הטובים של השד כדי להגן מפני הפחד מן השד הרודף.
חיבורים
- 1905
שלוש מסות על התיאוריה של המיניות
שלוש המסות של פרויד, שיצאו בהוצאת דויטיקה ב-1905, עוסקות בסטיות המיניות, במיניות הינפנטילית ובתמורות של גיל ההתבגרות. יחד הן טוענות שהדחף המיני קיים מן הינקות, שהוא מורכב מדחפים חלקיים הקשורים לאזורים ארוגניים, ושהוא מגיע לצורתו הגניטלית הבוגרת רק במהלך של התפתחות. במהדורות מאוחרות נוסף תיאור של הארגונים הקדם-גניטליים של הליבידו.
- 1914
מסתו של פרויד משנת 1914, שהתפרסמה בשנתון לפסיכואנליזה, רואה בנרקיסיזם מצב תקין של הליבידו. היא מעמידה את ליבידו האני, המושקע באני, מול ליבידו האובייקט, המושקע באובייקטים, ואת הנרקיסיזם הראשוני מול הנרקיסיזם המשני. היא מבחינה בין שני סוגים של בחירת אובייקט, הבחירה הנשענת (אנקליטית) והבחירה הנרקיסיסטית, מציגה את מושג אידיאל האני, ומפרידה בין סובלימציה, הנוגעת לדחף, לבין אידיאליזציה, הנוגעת לאובייקט.
- 1946
הערות לכמה מנגנונים סכיזואידיים
המאמר ראה אור לראשונה ב־1946 בכתב העת International Journal of Psycho-Analysis, ובנוסח מתוקן בקובץ Developments in Psycho-Analysis (1952). מלאני קליין עוסקת בו בחודשים הראשונים לחיים, שקודמים לעמדה הדפרסיבית שתיארה בשנות השלושים. בשלב מוקדם זה החרדה של התינוק היא בעיקרה חרדת רדיפה וההגנות שלו סכיזואידיות; קליין מכנה אותו העמדה הפרנואידית, מצרפת אליו את המונח סכיזואידי שאימצה מרונלד פיירברן, ומ־1952 קוראת לו העמדה הפרנואידית-סכיזואידית. לדבריה, אגו המסוגל לחוות חרדה, להפעיל הגנות ולקיים יחסי אובייקט קיים מן הלידה, אך הוא חסר לכידות ונע בין אינטגרציה להתפרקות. החרדה הראשונית שלו היא פחד מהשמדה, הנובע מפעולתו של יצר המוות בפנים; האגו מסיט אותו החוצה ופוגש אותו שוב כרדיפה. ההגנה העיקרית היא הפיצול: האובייקט – תחילה השד – מתפצל לטוב ולרע, ומאחר שאי אפשר לפצל את האובייקט בלי שהאגו עצמו יתפצל, הפיצול עובר גם בעצמי, ונתמך באידיאליזציה, בהכחשה ובפנטזיות אומניפוטנטיות של השמדת הרע. במאמר זה מתארת קליין את ההזדהות ההשלכתית: פנטזיה שבה חלקים מפוצלים של העצמי מושלכים אל תוך האם כדי לפגוע בה, להשתלט עליה ולשלוט בה, עד שהיא נחווית כמי שמגלמת אותם. גם חלקים טובים של העצמי מושלכים, דבר החיוני ליחסי אובייקט טובים אך מדלדל את האגו כשהוא מופרז. קליין מראה כיצד מנגנונים אלה מעצבים את יחסי האובייקט הסכיזואידיים ואת ההעברה – הריחוק ופיצול הרגש – וטוענת שכאשר חרדת הרדיפה והפיצול חזקים מדי, אי אפשר לעבד את העמדה הדפרסיבית; מכאן שנקודות הקיבעון של הסכיזופרניה נמצאות בעמדה המוקדמת, והן שזורות בנקודות הקיבעון של המחלה המאניה-דפרסיבית. קליין דנה בהרחבה בעבודתו של פיירברן, מקבלת חלק ניכר מתיאוריו את התופעות הסכיזואידיות, אך מסתייגת מהזנחתו את החרדה, את התוקפנות ואת יצר המוות.
ראו גם
מקושר מתוך
אישים
הערות שוליים
- שלוש מסות על התיאוריה של המיניות1905מקור לקשר
- הצגת הנרקיסיזם1914מקור לקשר
- הערות לכמה מנגנונים סכיזואידיים1946מקור לקשר