מושג
אידיאליזציה
האדרה נפשית של אובייקט, או של העצמי, שנחווה אז כמושלם אף שטבעו לא השתנה. פרויד (1914) הבחין בינה לבין העידון: האידיאליזציה פועלת על האובייקט, והעידון על הדחף. אצל קליין היא הגנה מוקדמת, המרחיקה אובייקט טוב לגמרי מאובייקט רודף.
- מושג־על
- הגנה
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 3
- קשור ל
- עידון
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1914 פרויד מדבר ב־1905 על אידיאליזציה של הדחף בסטיות. ב־1914 הוא מגדיר את האידיאליזציה כתהליך הפועל על האובייקט, אפשרי בליבידו של האני כמו בליבידו של האובייקט, כמו בהערכת היתר המינית של האובייקט האהוב, וקושר אותה להיווצרות אידיאל האני.
התפצל אל
- עידון 1914 פרויד מפריד בין השניים: העידון מפנה את הדחף אל מטרה לא מינית, והאידיאליזציה מאדירה את האובייקט בלי לשנותו. אידיאל האני תובע עידון אך אינו יכול לכפות אותו, ולכן אידיאל נעלה אינו ראיה שהעידון הצליח.
פותח בידי
- מלאני קליין 1946 קליין מציבה את האידיאליזציה בין ההגנות המוקדמות ביותר של העמדה הפרנואידית-סכיזואידית. היא קשורה בפיצול ומגזימה את ההיבטים הטובים של השד כדי להגן מפני הפחד מן השד הרודף.