מושג
עידון
הפניית דחף אל מטרות בעלות ערך חברתי.
- מושג־על
- הגנה
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 4
- קשור ל
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1905 ב״שלוש מסות״ קורא פרויד עידון להסטת האנרגיה של הדחף המיני מן המטרות המיניות אל מטרות אחרות, בעלות ערך תרבותי. העידון מתחיל בתקופת החביון, ופרויד רואה בו מקור של העשייה האמנותית ושל האופי.
התפצל מתוך
- אידיאליזציה 1914 פרויד מפריד בין השניים: העידון מפנה את הדחף אל מטרה לא מינית, והאידיאליזציה מאדירה את האובייקט בלי לשנותו. אידיאל האני תובע עידון אך אינו יכול לכפות אותו, ולכן אידיאל נעלה אינו ראיה שהעידון הצליח.
עובד מחדש בידי
- היינץ הרטמן 1955 הרטמן מנסח מחדש את העידון במושגי פסיכולוגיית האגו. העידון נעשה שינוי באופן של אנרגיית הדחף, מאופן יצרי לאופן לא יצרי, המספק לאגו אנרגיה לתפקודיו. הוא מכליל אותו בניטרול רחב יותר, הפועל על התוקפנות כמו על הליבידו ומתרחש בדרגות.
- ז׳אק לאקאן 1960 בסמינר של 1959–1960 מעתיק לאקאן את העידון משינוי מטרת הדחף אל מקומו של האובייקט. העידון מעלה אובייקט רגיל למעלת הדבר (das Ding), האבוד והבלתי נגיש, והאמנות מאורגנת סביב הריק שהדבר מותיר.