מושג
נרקיסיזם הרסני
מונחו של הרברט רוזנפלד, ממאמרו מ-1971 על דחפי החיים והמוות, לנרקיסיזם שבו החלקים ההרסניים והאומניפוטנטיים של העצמי הם שזוכים לאידיאליזציה, ולא החלקים הטובים כמו בנרקיסיזם הליבידינלי. חלקים אלה נחווים כמקור של כוח עליון ומופנים נגד החלק התלותי והאוהב של העצמי ונגד קשריו לאובייקטים טובים, ומחזיקים אותם כשבויים. רוזנפלד דימה את הארגון הזה לכנופיה או למאפיה המאיימת על כל חלק המבקש לפנות לעזרה, וראה בו את פניו הקליניות של דחף המוות, כשהוא מתמזג עם קנאה במה שטוב ומעניק חיים. באנליזה הוא מתגלה כבוז לעזרתו של האנליטיקאי וכצורך לקלקל כל התקדמות.
- מושג־על
- נרקיסיזם
- הוצג בידי
- הרברט רוזנפלד
- חיבורים מרכזיים
- 2
- קשור ל
- דחף המוות
הוצג בידי
- הרברט רוזנפלד 1971 במאמרו לקונגרס מ-1971 העמיד רוזנפלד את ההיבט ההרסני של הנרקיסיזם לצד ההיבט הליבידינלי שתיאר ב-1964: אידיאליזציה של החלקים ההרסניים והאומניפוטנטיים של העצמי, המאורגנים ככנופיה נגד העצמי התלותי. הוא שב אליו בפרק על נרקיסיזם הרסני ודחף המוות בספרו מבוי סתום ופרשנות (1987).
נגזר מתוך
- דחף המוות 1971 רוזנפלד הציג את הנרקיסיזם ההרסני כגישה קלינית לתאוריית דחפי החיים והמוות של פרויד: לפי תיאורו, הארגון הנרקיסיסטי ההרסני, שזוכה לאידיאליזציה, הוא המקום שבו דחף המוות מתגלה בקליניקה.