מושג
בזות
המונח של קריסטבה, שהוצג בספר כוחות האימה (1980), לתגובת האימה והסלידה שבה הסובייקט משליך מעליו כל מה שמאיים על הגבול בין העצמי ללא-עצמי. ביניהם הפרשות הגוף, הגווייה, ומעל לכול גוף האם הארכאי והבולע, שממנו הילד חייב להיפרד כדי להיעשות סובייקט מדבר. הבזוי אינו סובייקט ואינו אובייקט: מה שהושלך אינו נעלם לגמרי, והוא שב ומערער את הזהות, את הסדר ואת המשמעות. קריסטבה קושרת את הבזות להדחקה הראשונית ולטקסי הטומאה שבהם דתות ותרבויות מסמנות את גבולותיהן, וקוראת כתיבה כמו זו של סלין כמקום שבו הבזות מקבלת צורה.
להמשך קריאה- הוצג בידי
- ז'וליה קריסטבה
- חיבורים מרכזיים
- 1
- קשור ל
- הדחקה ראשונית
הוצג בידי
- ז'וליה קריסטבה 1980 קריסטבה העניקה למושג הבזות את מובנו הפסיכואנליטי בספר ״כוחות האימה״ (1980), כהשלכה החוצה של מה שמאיים על גבולות הסובייקט המתהווה, עוד לפני שהאובייקט מתכונן.
נגזר מתוך
- הדחקה ראשונית קריסטבה קושרת את הבזות להדחקה הראשונית של פרויד: הבזוי מסמן את ההיפרדות הראשונה והרעועה של הסובייקט מן האם הארכאית, לפני שההבחנה בין סובייקט לאובייקט מתבססת.