ספר
חיים ומוות בפסיכואנליזה
Vie et mort en psychanalyse
ספרו העיוני הגדול הראשון של לפלאנש, שיצא בהוצאת Flammarion ב־1970 ותורגם לאנגלית, עם מבוא, בידי ג'פרי מלמן בשם Life and Death in Psychoanalysis (הוצאת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, 1976). הוא צמח מן המחקר ל״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ ומבקש ״להעמיד את פרויד לעבודה״, כלומר לקרוא את כתביו כפי שהפסיכואנליזה קוראת את החומר שלה, בחיפוש אחר ההיסטוריה הסמויה והלא-מודעת בחלקה שלהם. מבקרים רבים יישבו את הסתירות אצל פרויד בכפיית שיטה אחידה, גם במחיר ויתור על מושגים מטא-פסיכולוגיים כמו דחף המוות. לפלאנש טוען לעומתם שכל אחד מכמה מונחים פרוידיאניים מכריעים נושא שני מושגים, השייכים לשתי מערכות מושגים יריבות, כך שהמפעל כולו נעשה לשדה פולמוסי מובנה. במקום לבחור בין הגרסאות הוא מפרש אותן יחד, כפי שמפרשים את רכיבי החלום, ומתחקה אחר האופן שבו התגליות הנועזות ביותר של פרויד חומקות ממנו שוב ושוב ומתגלות מחדש. הפרק הראשון עושה את ההישענות (Anlehnung, étayage) לדגם של היווצרות הדחף המיני: הוא נשען על פונקציה חיונית כמו ההזנה ואז פונה ממנה.
רעיונות מרכזיים
- כתבי פרויד נקראים באופן פסיכואנליטי, בחיפוש אחר ההיסטוריה הסמויה והלא-מודעת בחלקה שלהם, כדי להעמיד את פרויד לעבודה.
- כל אחד ממונחי המפתח של פרויד נושא שני מושגים משתי מערכות מושגים יריבות, וכך המפעל נעשה לשדה פולמוסי מובנה.
- את הסתירות יש לפרש ולא ליישב בבחירה: כמו בחלום, ה״או-או״ מתורגם מחדש ל״וגם״.
- הדחף המיני נוצר בהישענות על פונקציה חיונית כמו ההזנה ובפנייה ממנה.
- בניגוד למבקרים הזונחים אותם כדי להשיג שיטה אחידה, מושגים כמו דחף המוות נשמרים ומפורשים בתוך המערכות המתנגשות של פרויד.
מה הוא מראה
זיגמונד פרויד השפעה על ז'אן לפלאנש
מפעלו של לפלאנש הוא קריאה מתמשכת בפרויד: הוא פירש את כתבי פרויד כפי שפרויד פירש את מטופליו, כדי להשיב מושגים שפרויד דחק לשוליים או נטש, ומ־1988 עמד בראש התרגום הצרפתי של כתבי פרויד המלאים.
- 1970
ז'אן לפלאנש פיתוח הישענות
״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ (1967) תרגם את ה־Anlehnung של פרויד ל־étayage והחזיר את המונח מן השכחה. בפרק הראשון של ״חיים ומוות בפסיכואנליזה״ (1970) עושה אותו לפלאנש לדגם של היווצרות הדחף המיני: הוא נשען על פונקציה חיונית כמו ההזנה ואז פונה ממנה. מאוחר יותר קבע שההישענות אינה מספיקה בלי הפיתוי מצד המבוגר.
