שמש שחורה: דיכאון ומלנכוליה

מחקרה של קריסטבה על הדיכאון והמלנכוליה כביטוי הארכאי ביותר של פצע נרקיסיסטי שאי אפשר לשיים ולסמל. המלנכולי נותר כבול ב״דבר״ האימהי שאבד ואינו מסוגל להשלים את ההיפרדות, רצח האם הסמלי, שבאמצעותה האובדן הופך לסימנים. בהסתמך על פרויד, על העמדה הדיכאונית של קליין ועל מקרים מן הקליניקה שלה, היא קוראת את ה״כריסטוס המת״ של הולביין, את נרוול, את דוסטויבסקי ואת דיראס כדרכים שבהן האמנות והלשון מעניקות צורה לצער. ליאון ס. רודייז תרגם אותו לאנגלית בשם Black Sun (1989), וקרן שמש לעברית בשם ״שמש שחורה״ (רסלינג, 2006).