ספר
על הסימביוזה האנושית ותהפוכות האינדיבידואציה, כרך 1: פסיכוזה ינקותית
On Human Symbiosis and the Vicissitudes of Individuation, Vol. 1: Infantile Psychosis
המונוגרפיה של מרגרט מאהלר, שנכתבה בשיתוף עם מנואל פורר ויצאה לאור ב-1968 ככרך הראשון מתוך שניים שתוכננו, מאגדת את עבודתה עם ילדים פסיכוטיים לתאוריה אחת של ההתפתחות המוקדמת ושל כשליה. הספר פותח בהצגת המושגים סימביוזה וספרציה-אינדיבידואציה: התינוק עובר משלב מוקדם, חסר אובייקט, של אוטיזם נורמלי אל אחדות דואלית סימביוטית עם האם, ומתוכה מתגבש בהדרגה עצמי נפרד. על בסיס זה מוצגת תאוריית הסימביוזה של הפסיכוזה הינקותית, הרואה בפסיכוזות של הילדות המוקדמת סטייה ממסלול זה, ומבחינה בין צורות אוטיסטיות לצורות סימביוטיות. הפרקים הבאים עוסקים באבחנה, בחומר קליני ובדפוסים חוזרים של יחסי אם–ילד, ומתארים את הטיפול שפיתחו מאהלר ופורר בניו יורק, שבו האם נוכחת בפגישות הילד. הספר נעזר גם במחקר התפתחותי שאינו פסיכואנליטי, כמו זה של פיאז'ה ושל ורנר, נחתם בסיכום התאוריה, וכולל ביבליוגרפיה של יותר מארבע מאות פריטים.
רעיונות מרכזיים
- ההתפתחות התקינה עוברת משלב חסר אובייקט של אוטיזם נורמלי, דרך שלב סימביוטי שבו התינוק והאם הם אחדות דואלית, אל ספרציה-אינדיבידואציה.
- הפסיכוזה הינקותית מובנת כסטייה ממסלול זה: הילד אינו מסוגל להיעזר באם כשותפה סימביוטית, או אינו מסוגל לצאת מן הסימביוזה אל עצמי נפרד.
- מובחנות שתי תמונות קליניות: פסיכוזה אוטיסטית, שבה הילד מתנתק מן האם ומן העולם האנושי, ופסיכוזה סימביוטית, שבה הילד נאחז במיזוג עמה ומוצף מול הנפרדות.
- האבחנה נדונה באמצעות חומר קליני ודפוסים חוזרים של יחסי גומלין בין ילדים פסיכוטיים לאימהותיהם.
- הטיפול נשען על מערך משולש שפיתחו מאהלר ופורר, שבו האם משתתפת בפגישות הילד עם המטפל.
- התאוריה הפסיכואנליטית מוצבת לצד מחקר התפתחותי שאינו פסיכואנליטי, ובמיוחד זה של פיאז'ה ושל ורנר.
מה הוא מראה
מרגרט מאהלר בשיתוף עם מנואל פורר
מאהלר ופורר עבדו יחד על טיפול בילדים פסיכוטיים וחקר שלהם. הטיפול המשולש של אם, ילד ומטפל שפיתחו הוביל לכרך מ-1968 על פסיכוזה ילדותית, שכתבה מאהלר בשיתוף עם פורר.
מרגרט מאהלר הצגת השלב האוטיסטי הנורמלי
זה השם שנתנה מאהלר לשבועות הראשונים לחיים, שבהם התינוק פונה לתחושות גופו שלו ולא לעולם החיצוני. מחקר התינוקות המאוחר יותר, ובמיוחד מחקרו של דניאל שטרן, ערער על הרעיון.
מרגרט מאהלר הצגת השלב הסימביוטי
בתפיסתה של מאהלר, מן החודש השני בערך מתנהג התינוק כאילו הוא ואמו הם אחדות דואלית בתוך גבול משותף אחד. משלב זה מתחיל תהליך הספרציה-אינדיווידואציה.
- 1968
מנואל פורר פיתוח פסיכוזה סימביוטית
פורר שיתף פעולה עם מאהלר במחקר מ-1968 על פסיכוזה ילדותית, שצמח מעבודתם המשותפת עם ילדים פסיכוטיים ואימהותיהם.
פסיכוזה סימביוטית נגזר מתוך השלב הסימביוטי
מאהלר הסבירה את הפסיכוזה הסימביוטית כקיבעון בשלב הסימביוטי או נסיגה אליו, כאשר הילד אינו מצליח לבדל עצמי נפרד מן האם.