המונוגרפיה של מרגרט מאהלר, שנכתבה בשיתוף עם מנואל פורר ויצאה לאור ב-1968 ככרך הראשון מתוך שניים שתוכננו, מאגדת את עבודתה עם ילדים פסיכוטיים לתאוריה אחת של ההתפתחות המוקדמת ושל כשליה. הספר פותח בהצגת המושגים סימביוזה וספרציה-אינדיבידואציה: התינוק עובר משלב מוקדם, חסר אובייקט, של אוטיזם נורמלי אל אחדות דואלית סימביוטית עם האם, ומתוכה מתגבש בהדרגה עצמי נפרד. על בסיס זה מוצגת תאוריית הסימביוזה של הפסיכוזה הינקותית, הרואה בפסיכוזות של הילדות המוקדמת סטייה ממסלול זה, ומבחינה בין צורות אוטיסטיות לצורות סימביוטיות. הפרקים הבאים עוסקים באבחנה, בחומר קליני ובדפוסים חוזרים של יחסי אם–ילד, ומתארים את הטיפול שפיתחו מאהלר ופורר בניו יורק, שבו האם נוכחת בפגישות הילד. הספר נעזר גם במחקר התפתחותי שאינו פסיכואנליטי, כמו זה של פיאז'ה ושל ורנר, נחתם בסיכום התאוריה, וכולל ביבליוגרפיה של יותר מארבע מאות פריטים.
להמשך קריאה- פרסום
- 1968
- מתוך
- New York: International Universities Press
- שפה
- אנגלית
