ספר
הגאונות הנשית, כרך ב׳: מלאני קליין
Le Génie féminin, tome II: Melanie Klein
הכרך האמצעי בטרילוגיה של קריסטבה על הגאונות הנשית, בין הכרכים על חנה ארנדט ועל קולט, מוקדש למלאני קליין, שקריסטבה מציגה אותה כמחדשת המקורית ביותר בפסיכואנליזה אחרי פרויד. הספר מתאר את חייה של קליין ואת מאבקיה בחברה הבריטית, ומציג את מושגיה: אנליזת ילדים באמצעות משחק, חרדה מוקדמת, העמדות הסכיזואידית־פרנואידית והדיכאונית, קנאה והכרת טובה, ורצח האם שעליו נשענת החשיבה. תרגומו האנגלי של רוס גוברמן, Melanie Klein, ראה אור בהוצאת אוניברסיטת קולומביה ב־2001.
רעיונות מרכזיים
- קליין מוצגת כמחדשת המקורית ביותר בפסיכואנליזה אחרי פרויד.
- חייה של קליין מתוארים יחד עם מאבקיה בחברה הבריטית.
- המשחק הוא אמצעי אנליזת הילדים, והחרדה המוקדמת היא מושאה.
- העמדות הסכיזואידית־פרנואידית והדיכאונית, הקנאה והכרת הטובה מוצגות כמושגיה המרכזיים של קליין.
- רצח האם הוא תנאי מוקדם לחשיבה.
- הספר שייך לטרילוגיה על ארנדט, קליין וקולט, שלפי קריאתה של קלי אוליבר מציעה את תשומת הלב של נשים לחושים כתרופה לניהיליזם.
מה הוא מראה
מלאני קליין השפעה על ז'וליה קריסטבה
קריסטבה נשענה על תיאורה של קליין את האם הארכאית, את רצח האם ואת העמדה הדיכאונית החל מ״שמש שחורה״, והקדישה לה את הכרך השני של ״הגאונות הנשית״ (2000).