ספר
צמיחה שכלית של ילדים קטנים
Intellectual Growth in Young Children
תיאורה של סוזן אייזקס את האופן שבו ילדים צעירים מגלים, מסיקים וחושבים, על סמך התיעוד שערכה כמנהלת בית הספר מאלטינג האוס בקיימברידג' מאוקטובר 1924 ועד חג המולד 1927. הילדים באו ממשפחות של בעלי מקצועות חופשיים, ומנת המשכל שלהם הייתה גבוהה בהרבה מהממוצע; בקדנציה האחרונה למדו בבית הספר עשרים ילדים בני שנתיים עד שמונה. הרשימות נכתבו בשעת פעילותם הספונטנית של הילדים והועלו על הכתב באותו יום, ואייזקס טוענת בזכות תיעוד איכותני כזה על פני מבחנים קבועים. בית הספר ביקש לעורר את סקרנותם של הילדים עצמם ולהביא את העולם הממשי לניסיונם הישיר, בגבולות של בטיחות ושגרה, ובלי בריונות או התאכזרות לבעלי חיים. הספר מתחקה אחר האופן שבו המשחק הדרמטי והפנטזיה של הילד עוברים לחקירה של ממש, וטוען שהאגוצנטריות שייכת לרגש ולפנטזיה ולא לחשיבה. הפרק השלישי מעמיד את התיעוד מול ז'אן פיאז'ה: אייזקס מוצאת חשיבה סיבתית מוקדמת יותר מזו שהוא מכיר בה, תהליך רציף של סוציאליזציה במקום שלבים קבועים, ושיטה קלינית שחודרת אל שכבות הפנטזיה. פרק על התעניינותם של הילדים בבעלי חיים דן בטיפול בהם, בניתוחם ובחוסר העקביות של המבוגרים עצמם ביחס להריגתם. נספח מאת נתן אייזקס מנתח את שאלות ה״למה״ של ילדים.
רעיונות מרכזיים
- תיעוד של פעילותם הספונטנית של ילדים, הנכתב באותו יום, חושף את חשיבתם יותר ממבחנים וראיונות קבועים.
- המבוגר אינו נוכחות ניטרלית לעולם: לא כוונותינו קובעות, אלא מה שהילדים עושים מאיתנו.
- עולמו של הילד הוא עולם דרמטי, ומשחק הדמיון עשוי בכל רגע לעבור לחקירה של ממש.
- האגוצנטריות היא עניין של רגש ופנטזיה ולא של חשיבה; ההתפתחות היא חדירה הדרגתית של הניסיון אל הרגש והפנטזיה.
- בניגוד לפיאז'ה, אייזקס טוענת שהוא מייחס להבשלה את מה שנובע בחלקו מן הניסיון, ושהתיעוד שלה מספק עדות חיובית לחשיבה מוקדמת יותר מזו שהוא מכיר בה.
- ההתפתחות היא תהליך רציף של סוציאליזציה, שבו רמות תפקוד שונות מתקיימות זו לצד זו, ולא רצף של שלבים נוקשים.
- השיטה הקלינית של פיאז'ה, השואלת ילדים שעדיין אין להם גוף ידע יציב, דוחפת אותם אל שכבות עמוקות של מאגיה ופנטזיה: הוא חופר עמוק יותר משהוא מבין.
- למכונות, לאש, למים ולבעלי חיים יש בעבור ילדים משמעות סמלית הנטועה בפנטזיה הינקותית, והיא מזינה את התעניינותם בעולם הממשי.
מה הוא מראה
- 1930
סוזן אייזקס במחלוקת עם ז'אן פיאז'ה
בספר Intellectual Growth in Young Children (1930) העמידה אייזקס את תיעודיה ממאלטינג האוס מול תאוריית השלבים של פיאז'ה, וטענה שהוא ייחס להבשלה דפוסי חשיבה התלויים במידה רבה בניסיון, והמופיעים בתנאים מתאימים מוקדם הרבה יותר.