מאמר
פנטזיה ראשיתית, פנטזיות על אודות הראשית, ראשית הפנטזיה
Fantasme originaire, fantasmes des origines, origines du fantasme
מסה מאת ז'אן לפלאנש וז'אן-ברטראן פונטאליס, שהתפרסמה לראשונה בכתב העת Les Temps modernes (גיליון 215, אפריל 1964), תורגמה לאנגלית ב־International Journal of Psycho-Analysis ב־1968 ויצאה כספר בהוצאת Hachette ב־1985. נקודת המוצא היא הקושי של פרויד, במקרה ״איש הזאבים״, להכריע אם הסצנה הראשיתית נחוותה בפועל או שהיא דמיונית, קושי שהביא אותו לחפש יסוד שמעבר לחוויה האישית ולדמיון גם יחד, בפנטזיות ראשיתיות תורשתיות. המחברים משיבים את המושג הנשכח הזה וקוראים את הפנטזיות הראשיתיות, הסצנה הראשיתית, הפיתוי והסירוס, כפנטזיות על אודות הראשית: כמו מיתוסים, כל אחת מהן מעלה על הבמה תשובה לחידת ראשיתו של הסובייקט, ראשית המיניות או ראשית ההבדל בין המינים. הם מתארים את הפנטזיה כתסריט בעל כניסות מרובות, שבו הסובייקט נוכח בתוך הסצנה ולא במקום קבוע, ומעמידים את מושגו של פרויד לצד התפיסה הקלייניאנית של הפנטזיה הלא-מודעת. לימים כינה לפלאנש את המסה שחזור היסטורי של מושג שהוא עצמו כבר אינו מסכים עמו.
רעיונות מרכזיים
- משלא יכול היה להכריע אם הסצנה הראשיתית נחוותה או נוצרה בדמיון, חיפש פרויד יסוד שמעבר לחוויה האישית ולדמיון גם יחד, בפנטזיות ראשיתיות שלדעתו עוברות בתורשה.
- הפנטזיות הראשיתיות, הסצנה הראשיתית, הפיתוי והסירוס, הן פנטזיות על אודות הראשית, העונות על חידות ראשית הסובייקט, ראשית המיניות וראשית ההבדל בין המינים.
- הפנטזיה היא תסריט בעל כניסות מרובות: הסובייקט נוכח בסצנה בלי להיות מקובע לעמדה אחת בתוכה.
- המסה מעמידה את מושג הפנטזיה של פרויד לצד ההבחנה הקלייניאנית בין הדימויים החולפים של חלום בהקיץ לבין התפקיד המבני והמתמשך של הפנטזיה הלא-מודעת.
- לימים התנער לפלאנש מן המושג, דחה את ביסוסו בתורשה פילוגנטית והעביר את הראשיתי אל צפנים שהתרבות מספקת.
מה הוא מראה
- 1967
ז'אן לפלאנש בשיתוף עם ז'אן-ברטראן פונטאליס
השניים, שלמדו יחד בליציאון אנרי הרביעי, חיברו יחד את המסה על הפנטזיה הראשיתית (1964), ובמשך שמונה שנות עבודה ביוזמת דניאל לגאש את ״אוצר המילים של הפסיכואנליזה״ (1967).
- 1964
ז'אן לפלאנש פיתוח פנטזיה ראשיתית
במאמר ״פנטזיה ראשיתית, פנטזיות על אודות הראשית, ראשית הפנטזיה״ (1964) קראו לפלאנש ופונטאליס את הפנטזיות הראשיתיות של פרויד, הסצנה הראשיתית, הפיתוי והסירוס, כפנטזיות על אודות הראשית. כל אחת מהן מעלה על הבמה תשובה לחידת ראשיתו של הסובייקט: ראשית הסובייקט, ראשית המיניות וראשית ההבדל בין המינים.
- 1964
ז'אן-ברטראן פונטאליס פיתוח פנטזיה ראשיתית
פונטאליס כתב עם לפלאנש את המאמר מ־1964. המאמר רואה בפנטזיות הראשיתיות של פרויד פנטזיות על אודות הראשית, ומבנה שבתוכו מתרחשת הפנטזיה של הסובייקט עצמו.
- 1915
זיגמונד פרויד הצגת פנטזיה ראשיתית
פרויד כינה בשם Urphantasien את הפנטזיות הראשיתיות במאמר ״מקרה של פרנויה הסותר את התיאוריה הפסיכואנליטית של המחלה״ (1915): הפנטזיות על צפייה ביחסי המין של ההורים, על פיתוי ועל סירוס. בהרצאה ה־23 של ״הרצאות מבוא לפסיכואנליזה״ (1916–1917) העלה את האפשרות שהן מורשת פילוגנטית.