ספרו הראשון של הרולד פ. סירלס מקבץ כשני תריסרים של מאמרים שכתב בין 1951 ל-1963, רובם בשנות עבודתו בצ'סטנט לודג', על פסיכותרפיה פסיכואנליטית אינטנסיבית של סכיזופרניה כרונית ועל שאלות קליניות סמוכות. הספר ראה אור ב-1965 בהוצאת International Universities Press בניו יורק ובהוצאת הוגארת' בסדרה International Psycho-Analytical Library בלונדון, בהקדמה מאת רוברט פ. נייט, ולימים הודפס מחדש בסדרת Maresfield Library. המאמרים מסודרים לפי סדר כתיבתם, וכך הם משקפים את התפתחות חשיבתו של סירלס בהדרגה. הם נעים ממחקרים מוקדמים על הפנמה (אינקורפורציה), מבוכה ונקמנות, דרך פגיעותו של המטופל לתהליכים הלא-מודעים של המטפל, אהבה אדיפלית בהעברה הנגדית, המאמץ לשגע את האחר, אינטגרציה והתמיינות, מיניות, חרדה מפני שינוי ומפני המוות ותקשורת סכיזופרנית, ועד למאמרים מאוחרים יותר על שלבי האינטראקציה בין מטופל למטפל, על חשיבה קונקרטית ומטפורית, על תגובות ניטרליות של המטפל, על פסיכוזת העברה ועל הדרכה פסיכואנליטית. לאורך הספר כולו רואה סירלס ברגשותיו של המטפל מקור מרכזי של מידע קליני, ובקשר שבין המטופל למטפל את הזירה שבה מתחולל השינוי.
- מאת
- הרולד סרלס
- פרסום
- 1965
- מתוך
- New York: International Universities Press; London: Hogarth Press and the Institute of Psycho-Analysis
- שפה
- אנגלית
