אישיות
ג'סיקה בנג'מין
פסיכואנליטיקאית ותאורטיקנית פמיניסטית אמריקאית, ילידת 1946, מן הדמויות המייסדות של הפסיכואנליזה ההתייחסותית. לאחר לימודי פסיכולוגיה, סוציולוגיה ופילוסופיה במכון למחקר חברתי בפרנקפורט ודוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטת ניו יורק, הכניסה לפסיכואנליזה את רעיון ההכרה של הגל: בספרה כבלי האהבה (1988) ייחסה את השליטה ואת הקיטוב המגדרי לכשל בהכרה ההדדית בין סובייקטים. בעבודתה המאוחרת על אינטרסובייקטיביות ועל השלישי תיארה כיצד מטפל ומטופל נקלעים ליחסים קומפלמנטריים של עושה ונעשה לו וכיצד הם נחלצים מהם; היא מלמדת בתוכנית הפוסט-דוקטורטית לפסיכותרפיה ופסיכואנליזה של אוניברסיטת ניו יורק.
- לידה
- 1946
- ידוע בזכות
- הושפע מ
- דונלד ויניקוט
הצגת
- הכרה הדדית 1988 בנג'מין לקחה את רעיון ההכרה מתיאור האדון והעבד של הגל והפכה אותו למושג פסיכואנליטי בספר כבלי האהבה (1988), שבו קריסתו מסבירה את השליטה. במתווה האינטרסובייקטיביות שפרסמה ב-1990 הציגה אותו כקו התפתחות.
- אהבה הזדהותית 1988 בנג'מין תיארה את האהבה ההזדהותית לאב בספר כבלי האהבה, שבו היא מסבירה את האהבה האידיאלית של הבת בהמשך חייה כתוצאה מתסכולה. היא שבה אליה במסה על אב ובת שכונסה ב-Like Subjects, Love Objects.
- העושה וזה שנעשה לו 2004 בנג'מין נתנה את השם ליחס הקומפלמנטרי של העושה וזה שנעשה לו במאמרה על שלישיוּת מ-2004, שם הוא מתאר את השניות של המבוי הסתום והאנאקטמנט באנליזה. בספרה מ-2017 הרחיבה אותו גם לקונפליקט חברתי.
ביקורת על
- תסביך אדיפוס 1988 בספר כבלי האהבה ביקרה בנג'מין את המודל האדיפלי על שהוא הופך את האב לסוכן היחיד של הנפרדות והתשוקה ואת האם לאובייקט שיש להותיר מאחור, פיצול שלדבריה משחזר את השליטה המגדרית.
פיתוח
- אינטרסובייקטיביות 1990 המתווה של בנג'מין מ-1990 הציע תאוריה אינטרסובייקטיבית של ההתפתחות, שבמרכזה ההכרה בזולת כסובייקט נפרד, שתעמוד לצד התאוריה התוך-נפשית ולא תבוא במקומה. Like Subjects, Love Objects (1995) ו-Shadow of the Other (1998) הרחיבו אותה למגדר.
- פסיכואנליזה התייחסותית בנג'מין הייתה מן הפסיכואנליטיקאים הראשונים של האסכולה ההתייחסותית בניו יורק, והכניסה אליה את התאוריה הפמיניסטית ואת רעיון ההכרה. מיטשל וארון כללו את מתווה האינטרסובייקטיביות שלה בין המאמרים המכוננים של המסורת.