מושג
רגש אשמה לא-מודע
רגש אשמה שהסובייקט אינו חווה כשלעצמו, והוא מתבטא במקום זאת בכישלון, בהתנהגות המזיקה לעצמו, במחלה שאינה מרפה או בעבירה הנעשית כדי להיענש. פרויד תיאר אותו ב"האני והסתמי" (1923) כמתח שבין האני לאני העליון העומד מאחורי התגובה הטיפולית השלילית, וב-1924 השווה אותו, באופן מעט רופף, לצורך בעונש, לבו של המזוכיזם המוסרי. "תרבות במצוקה" (1930) עושה את רגש האשמה ההולך וגדל למחיר של התרבות.
- מושג־על
- אני עליון
- הוצג בידי
- זיגמונד פרויד
- חיבורים מרכזיים
- 3
- קשור ל
- מזוכיזם מוסרי
הוצג בידי
- זיגמונד פרויד 1907 פרויד דיבר לראשונה על תודעת אשמה לא-מודעת במאמרו מ-1907 על מעשים כפייתיים ומנהגי דת. ב"האני והסתמי" (1923) הפך אותו לבעיה קלינית מרכזית, העומדת מאחורי התגובה הטיפולית השלילית; ב-1924 קשר אותו לצורך בעונש, וב-1930 למצוקת התרבות.
הוליד את
- מזוכיזם מוסרי 1924 פרויד מסביר את המזוכיזם המוסרי ברגש האשמה הלא-מודע, שאותו הוא מנסח מחדש כצורך להיענש בידי כוח הורי, ומבחין בין הסדיזם המוגבר של האני העליון לבין המזוכיזם של האני עצמו, המבקש את העונש.